accessibility-icon
share-icon

"המגפה הנפשית": התופעות שהתפתחו לצידה של הקורונה

יצחק אבוחצירא

יצחק אבוחצירא

יג אדר א' ה'תשפב (14.02.22)

0

like

0

dislike

ממצאים מעידים על התפתחותה של מגפה נוספת לצידה של הקורונה. לא, הפעם לא מדובר על זן נוסף של הנגיף, אלא במגפה נפשית בזינוק מתמיד


דו"ח מדאיג שפרסמה עמותת ער"ן, ויוצג היום (שני) בוועדת הבריאות בכנסת, מעלה ממצאים שמעידים על מגפה נוספת לצידה של זו המקורית – "המגפה הנפשית", כפי שמכנים אותה בעמותה. "זו קריאת השכמה לממשלת ישראל. המגיפה הנפשית כאן כדי להישאר והממשלה חייבת להגדיל את התמיכה בארגוני הסיוע הנפשי" אמר דוד קורן, מנכ"ל העמותה.

מהדו"ח עולה כי במהלך השנה החולפת ניתן מענה ליותר מ-300 אלף פניות מצוקה, ממוצע של מעל 25 אלף פניות כל חודש, 850 פניות ביום ו-35 פניות לקבלת סיוע בכל שעה. קרוב לעשרת אלפים פניות זוהו כבעלות תוכן אובדני, מתוכן יותר מ-900 פניות חירום של הצלת חיים הלכה למעשה. מדובר בממוצע של שניים-שלושה מקרי הצלת חיים ביום.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2021 נרשמה עלייה של למעלה מ-20 אלף פניות המוגדרות כפניות מצוקה נפשית חריפה (כאב נפשי, דיכאון, פגיעה בתחושת הרווחה, מצוקה קשה), לעומת שנת 2020 אשר הייתה שנת שיא במספר הפניות. 85,610 פניות מצוקה נפשית חריפה התקבלו במהלך 2021 לעומת 64,175 בשנת 2020.

maximize-image
images-count1+
עיבוד: שאטרסטוק

בעמותת ער"ן מציינים כי בשנת 2021, חלה ירידה של 50% בפניות שכללו התייחסות ישירה לחשש מנגיף הקורונה. לדברי העמותה, מדובר בעדות כי הגורם המרכזי המניע את אזרחי ישראל לפנות לעזרה נפשית אינו החשש הבריאותי לעצמם וליקיריהם או הפחד מהידבקות, אלא הפגיעה בתחושת הביטחון, חשש מאבדן קרקע יציבה בתעסוקה ובשגרת החיים, ומפגיעה ברווחה הנפשית נוכח חיים בצל הנגיף. חששות אלה באו לידי ביטוי היטב נוכח העלייה בפניות על רקע כאב נפשי, דיכאון ומצוקה נפשית חריפה.

תמרור אזהרה נוסף העולה מתוך נתוני ער"ן מתייחס לתופעת הבדידות, אשר כבר אינה נחלתם של בני ובנות הגיל השלישי בלבד. כשליש מהפניות בשנת 2021 עסקו ישירות בבדידות קשה שהועצמה וגברה, וזאת למרות הסרת הגבלות על הריחוק הפיסי ביחס לשנה שקדמה לה. כ-84,081 פניות על רקע בדידות התקבלו בער"ן בשנת 2021, עלייה של 20% לעומת 2019 שלפני הקורונה. בעמותה מציינים עוד כי הבדידות הייתה סיבה משנית בלמעלה מ-85% מהפניות ומתריעים כי "מדובר במכת מדינה".

maximize-image
images-count1+
עיבוד: שאטרסטוק

בער"ן הגדירו לאחרונה את בני הנוער (13-17) ומתבגרים (18-24) כאוכלוסיות סיכון שיש להתמקד בטיפול בהן בשנים הקרובות. למעלה משנה שמתבגרים מתמודדים, בנוסף לאתגרי גיל ההתבגרות, גם עם חוסר הוודאות של ימי הקורונה ולפיכך נמצאים בתקופה סוערת המתאפיינת ביותר אי שקט, חרדה, מצוקה ובדידות עקב הקושי במעברים בין חירום לשגרה.

בער"ן, הפועלת מפרוץ משבר הקורונה ועד היום בנוהל חירום, מציינים כי מי שציפה שבשנת 2021 תחול הסתגלות לחיים לצד נגיף הקורונה, אשר תתבטא בירידה חדה בפניות המצוקה, התבדה. שנת 2020, עת פרץ הנגיף לחיינו, הייתה אמנם שנת שיא כל הזמנים במספר הפניות הכולל לקווי העמותה, אך ביחס לשנת 2019, השנה שלפני הקורונה, ניכר כי מספר הפניות לער"ן זינק בשיעור של 50 אחוזים, 305,749 פניות ב-2021 לעומת 204,053 פניות שהתקבלו ב 2019.

דוד קורן, מנכ"ל ער"ן מסר: "דו"ח ער"ן לשנת 2021 הוא קריאת השכמה לממשלת ישראל. המגיפה הנפשית כאן כדי להישאר, וללא הגדלת התמיכה בארגוני הסיוע הנפשי, נתקשה לתת מענה לאורך זמן למצוקה הנפשית חוצת הגילאים, ההולכת וגוברת בציבור הישראלי. כל שקל שיושקע בנו הוא שקל מציל חיים הלכה למעשה, אשר יביא בהכרח להפחתת העומסים האדירים בשירותים הציבוריים. זו שעת חירום והגיע הזמן להציב את המצוקה הנפשית בראש סדר העדיפויות."

ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער"ן מסרה: "אם לפני שנה דיברו על ההשלכות הנפשיות של הקורונה כ "המגפה השקטה", כיום ניתן לומר שהמגפה הזו כבר לא שקטה. אנשים שמעולם לא התמודדו עם מצוקה רגשית וחרדה, מספרים שהם לא מזהים את עצמם במראה, ואילו אנשים עם רקע של התמודדות נפש מדווחים על החמרה במצבם. נתוני ער"ן לשנת 2021 משקפים מגמה עולמית המצביעה על כך כי הגורם הראשון שמעורר דאגה אצל ילדים, מתבגרים והורים הוא בריאות הנפש ולא הגוף. על כן, יש להיערך ביתר שאת להתמודדות עם מצוקה נפשית נרחבת וחוצת גילאים שלא הולכת להיעלם בשנים הקרובות".

עקבו אחרינו גם ב-Google News