הבוקר (ראשון), קיימו החקלאים כנס חירום על גבול רצועת עזה, בהשתתפות חברי כנסת, בכירי צבא לשעבר, ראשי הנהגה חקלאית ועוד כ-300 משתתפים במחאה על הפגיעה הצפויה מרפורמה חד צדדית בחקלאי העוטף, הגליל והגולן.
על פי מודל שפותח בפקולטה לחקלאות (מודל VALUE) על ידי פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' עידו קן שמראה כי השפעת הרפורמה על הפריפריה תביא לירידה משוערת של עשרות אחוזים בין 50% ל-65% בהכנסות של חקלאי הנגב, עוטף עזה, הגליל העליון ורמת הגולן ובמקביל ייעלמו שטחי גידול עצומים של פירות וירקות.
בכנס מחאה שהתקיים היום, התכנסו מספר גורמים ח"כים וגם סגן שר הכלכלה יאיר גולן וסגן שר הביטחון אלון שוסטר. ראש מועצת שער הנגב, אופיר ליבשטיין אמר בדבריו בכנס החירום של המרחב הכפרי בעקבות רפורמת החקלאות הצפויה כי הוא מאמין שזה ציונות: "אני מאמין שזה סיפור של הציונות, ערכים ומטרות. זה הסיפור של מדינת ישראל. ציונות מבוססת על התיישבות, בטחון וחקלאות – אין מדינה ללא אדמה ואין אדמה בלי ששומרים עליה. הדרך לשמור על הקרקעות זה ע״י חקלאות מסיבית לאורך כל הגבול. אם לא תהיה חקלאות שאפשר להתפרנס ממנה לא תהיה חקלאות. ללא שמירה ועיבוד על הקרקעות לא תהיה ריבונות וללא ריבונות לא תהיה משילות". והוסיף, "מלבד אינטרס הביטחון שהוא הראשון במעלה ישנם גם אינטרסים נוספים. מדינת ישראל חייבת לדאוג לביטחון תזונתי בלי להסתמך על ייבוא מארצות כמו טורקיה, שהיחסים עימה אינם יציבים בלשון המטעה. גם במלחמה ביוקר המחייה – החקלאות היא הפתרון ולא הבעיה. ולסיום אמר "אני קורא לממשלת ישראל לחזור לבסיס הציונות הערכים עליהם הוקמה המדינה – בטחון, התיישבות וחקלאות. הימנעו בפגיעה אנושה בענפי החקלאות השונים".
מפקד אוגדת עזה לשעבר, האלוף במיל' ישראל זיו היה במחאה ואמר במקום כי "כשיצאתי לפשיטות בעזה, תמיד נחרט בי הצבע הירוק של השדות המלבלבים. הם אלו שנתנו לי את תחושת התרוממות הרוח. אינני רוצה לחשוב ואפילו לא לרגע אחד, על הרגע שהשדות לא יהיו כאן. אבן היסוד של החקלאות היא מרכיב קריטי במרכיב הלאומי של מדינת ישראל. הישובים החקלאיים היוו תמיד את ריבונות הארץ ואת השמירה על ריבונותה. הכלכלה היא מנוע צמיחה משמעותי לעתיד המדינה, אבל היא איננה בלעדית ולא מטרת על. היא לא תוכל לשלב לבדה את הצביון במדינה הריבונית שלנו." עוד הוסיף, האלוף במיל' ישראל זיו: "אם מדינת ישראל תצטמצם במקום מדינת תל אביב, לא נוכל להגן על המדינה ואורך החיים בה. בשנתיים האחרונות למדנו דרך הקורונה על החשיבות הכלכלית של המדינה. מדינת ישראל לא יכולה להיות מדינת ייבוא בלבד. היא חייבת לשמור על ביטחון המזון ועל החקלאות. החקלאים הם החיילים והקצינים בצבא הקיום שלנו והפגיעה של החקלאים היא פגיעה בקיום שלנו. אם לא תהיה פה חקלאות יצטרכו להעמיד פה עוד אוגדה! ויהיו לכך עלויות גבוהות".
סגן שר הביטחון וסגן שר הכלכלה התבטאו בעניין ואמרו, אלון שוסטר: ״החמאס מסתכל איך אנחנו מתנהלים. מדינת ישראל זקוקה לחקלאות יציבה. אנחנו צריכים להמשיך לגדל את הפירות והירקות שלנו. להמשיך לטעת אבוקדו ומנגו, זו הפרנסה של החקלאים לצד ההתבססות וחיזוק המולדת. קיימת איבה תחת המגזר החקלאי. אנחנו מאוחדים ולא נסכים שהמהלך יהיה חד צדדי. אנחנו לא מוכנים לפרוץ את מחסומי הגנת הצומח. לא נסכים לתכנית ולרפורמה שהיא חרפה שהציעו לנו אנשי האוצר. יש לחזור לשולחן המו״מ בהוגנות מקצועיות ואינטנסיביות״. יאיר גולן: ״אנו פועלים מתוך ראייה ארוכת טווח, יש לעשות רפורמה אחראית ובשיקול דעת שתטיב עם החקלאים ועם הצרכן. יש לנו כוח, ולכן צריך לחתור לרפורמה נכונה בחקלאות ולהוריד את המחיר לצרכן אבל בצורה אחראית שלא תרסק את החקלאות. אנחנו רוצים בטובת החקלאות כי זוהי טובת המדינה".
ח״כ נירה שפק הצטרפה גם למחאת החקלאים ואמרה כי הביטחון תזונתי של המדינה תלויה בחקלאות הישראלית: ״הביטחון התזונתי של מדינת ישראל תלוי בחקלאות שתהיה כאן והביטחון של מדינת ישראל תלוי באחיזה שלנו בקרקע. אם לא נשב כאן ונעבד את השדות, זה לא יקרה. לא ברור לי איך החקלאים הם אלו שהפכו להיות אויבי מדינת ישראל. החקלאים הם סמל האיכות והחקלאות היא זו שצריכה לשמור על האזרחים בזמן לחימה״. גם שי חג׳ג׳ יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים בכנס חירום תחת הכותרת: 'שומרים על קיומה של החקלאות הישראלית', ואמר: "ראש הממשלה נפתלי בנט לא יכול לטמון את ראשו בחול. יש לחזור לשולחן המו״מ ולהגיע לפתרונות. שיבדקו איפה הבעיה. נביא רפורמה טובה לעם ישראל ולחקלאות. ולסיום, "במקום שאין חקלאות יש גדודי צבא. החקלאים הם שמצאו חלק מהמנהרות כאן, הם שזיהו את הרעשים. אלה השדות שהוצתו בקיצים הקודמים מבלוני תבערה. לא נפקיר אותם".
לאור החרפות יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: ״אנחנו כאן על הגדר, פה מתוך ירי הרקטות ושיגור הבלונים, מגדלים עגבניות ופלפל בעוטף עזה וכך מייצרים רצועת ביטחון וביטחון מזון. הרפורמה כפי שהיא מוצעת תגרום לחקלאי החמאס וארדואן לשמוח במקום שהממשלה תגרום לחקלאות שלה בגבולות לפרוח". יפרח הוסיף כי ההתאחדות החלקאית בעד רפורמה שתטיב עם הצרכן: "אנו בעד רפורמה בחקלאות שתטיב עם הצרכן והחקלאי ומתנגדים לרפורמה שתפגע בחקלאות בעוטף עזה, בגליל ובגולן ותשאיר את המדינה עם 220 אלף דונם אדמות נטושות בגבולותיה. אנו שבים וקוראים לראש הממשלה, נפתלי בנט להחזיר את כולם לשבת סביב שולחן המשא ומתן ולגבש יחד רפורמה מאוזנת אשר תבטיח את רציפות העיבוד עד התלם האחרון, שמירת השטחים וביטחון המזון לדורות הבאים״. מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: ״אם תתקבל התוכנית הממשלתית הנוכחית להורדת המכסים, 220 אלף דונם בעוטף עזה ובנגב יישארו ריקים מגידולים חקלאיים. ליברמן בחוסר הבנה מייבש את הנגב והחמאס יחגוג״.
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: ״מהרגע הראשון שהרעיון הציוני יצא אל הפועל הבינו כולם שבלי ריבונות על האדמה, אין ריבונות על המדינה. טרומפלדור אמר שבמקום שבו תעבור המחרשה, שם ייקבע הגבול. פה בעוטף עזה, מי שקובע את הריבונות אלה לא הטנקים, אלא הטרקטורים. הטנקים שומרים על הטרקטורים ששומרים על קו הגבול בקו התלם האחרון של המחרשה. במשרד האוצר לא מבינים את העובדה הבסיסית הזו ומנסים לחסל את החקלאות בעוטף עזה, ברמת הגולן ובגליל העליון. שרי ממשלת ישראל, חברי כנסת ישראל, ראש הממשלה- שמרו על החקלאות וחזקו אותה, כי היא שומרת על כולנו. האיש והאישה שבטרקטור ינצחו!".
מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, הוסיפה: ״שמירה על החקלאות היא שמירה על הציונות ומדינת ישראל. נחוצה רפורמה טובה, נכונה ובונה! ראשוני וראשונות בארות יצחק, המקום בו אנו עומדים לימדונו: נקום ובנינו!״.
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות גם הגיע למחאה והביע את רצונו כי הממשלה הנוכחית צריכה להיות כאן עם התושבים, ואמרי כי "צריך להביא את הממשלה לפה. רק מי שמגיע לפה מבין שהשדות הללו הם מה שמגן על מדינת ישראל. החמאס לא נלחם בצה"ל. החמאס תמיד יפסיד לצה"ל. החמאס במשך 20 שנה מנסה לגרום לנו לעזוב את המקום הזה. האיום הוא לא פשוט. כמו שאני קם כל בוקר ומסכל איך אני בונה ומביא עוד אנשים, כך גם לגבי השדות הללו – צריך לתמוך ולחזק את החקלאות פה. החקלאות היא מה שמחזקת את המדינה".
