בעמוד הפייסבוק של צה"ל התפרסם הסיפור מעורר ההשראה של סמל א', לוחם באחת מיחידות הקומנדו שלא נתן לנסיבות החיים הקשות לנצח אותו. א' מספר על האסון שפקד את משפחתו כאשר אימו, נהרגה בתאונת דרכים בדרך ליום עבודה. א' בחר להמשיך בכל הכוח את ההכשרתו כלוחם ולא לוותר על חלומו.
כך הוא מספר:
לפני שאספר את הסיפור שלי, חשוב לי להגיד לכל מי שקורא שאני לא מתיימר להיות גיבור גדול, אבל אם אדע שהשפעתי על מישהו בעקבותיו – את שלי עשיתי.
התגייסתי במרץ 20, לתפקיד חלומותיי באחת היחידות המובחרות בחטיבת הקומנדו. את ההכשרה עשינו בצל הקורונה, ולאחר חודשיים של טירונות, הגיע יום המסע לקבלת תג היחידה בכותל, היום בו חיי התהפכו מהקצה אל הקצה.
באותו הבוקר, כל המשפחה שלי התכנסה יחד בבית מול הזום, וצפתה בי בהתרגשות מסיים את המסע ומקבל את התג. משם, כל אחד יצא לדרכו – אבא ואמא לעבודה, ואחיי לבית הספר.
בדרך לעבודה, אמא, שעבדה כשוטרת, נקלעה לתאונה חזיתית קשה. היא נהרגה במקום וכוחות הרפואה לא הצליחו להציל אותה. בתקופת השבעה, הייתי צריך לקבל את ההחלטה אם להישאר במסלול ולסיים אותו או לעזוב. בתמיכה של הצוות החברים מהבית והמשפחה, הבחירה הייתה ברורה – אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני לא ממשיך בכל הכוח ומגשים את החלום.
לא אשכח את הרגע שבו הסתכלתי לאבא שלי בעיניים, והבטחתי לו – שאת המסלול אני הולך לסיים בכל מחיר. היה לי מאוד חשוב מה אבא יגיד, ולאורך כל הדרך הוא תמך, ביקר והיה חלק גדול מהמסלול שלי. בכל יום שחולף, החל משבועות הירי לשבועות מלחמה, בכל צעד וצעד, אני מרגיש שאמא שם איתי, מלווה אותי וגאה בי. היום, אחרי 7 חודשים של פעילות ביחידה – אפשר להגיד שהגשמתי את החלום.
המסר שאני רוצה להעביר הוא שגם שהעולם מתהפך, מפנה לך גב ובא לך לזרוק את הכל, דווקא אז, מתגלות תעצומות הנפש שיש לך.
