הממשלה דנה היום (ראשון) בערר אותו הגיש רה"מ החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, נגד חוק האזרחות של רוטמן ובערר שהגישה השרה תמר זנדברג נגד חוק האזרחות שמקדמת שרת הפנים איילת שקד. ועדת השרים אישרה את החוק של חה"כ שמחה רוטמן עוד קודם הערר אך השר לפיד פעל רבות בכדי לבטל את אישור החוק. ההצבעה תהיה חופשית בקואליציה, דבר המקשה על חברי מרצ ולפיד אשר התנגדו בכל תוקף לחוק.
מתוך הצעות החוק השונות נראה כי בכחול לבן יתמכו בחוק שגיבשו במשרד הפנים או באמצעות פשרה אחרת. עם זאת, המפלגה תתנגד לחופש הצבעה, כאמור, ובמידה ולא תשמר המשמעת הקואליציונית, היא תשקול את התנהלותה בהמשך.
מספר שרים וחברי כנסת מהקואליציה התייחסו לאפשרות של הצעה חופשית בחוק ואמרו כי הצבעה על חוק האזרחות היא חריגה ההסכמים בקואליציה ולא יתנו לכך יד. חבר הכנסת מוסי רז אמר: "אנחנו מציעים שלא יחוקקו חוק ושיבצעו את מה שהובטח לנו. נצביע נגד שתי ההצעות".
1+השר עיסאווי פריג' אמר גם כן: "לא קבענו מה נעשה, אנחנו שותפים בממשלה אבל מביעים את האכזבה משותפינו. סיכמנו שנצביע בעד הארכת התקנות ב-6 חודשים בכפוף להסכמות עם השרה שקד, אבל שום דבר מההסכמות לא התקיים. עברה חצי שנה מבלי שהחוק עבר, לא ראיתי שמשהו התמוטט"
מנגד, שר האוצר אביגדור ליברמן, התייחס גם כן להבצעה החופשית על החוקים הללו ואמר כי מפלגתו תתמוך בחוקים מתוך סיבות ביטחוניות וכי עמדתם לגבי החוקים היא חיובית. "אין שום סיבה שלא נעביר זאת", כך אמר בראיון לגל"צ.
כזכור, בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת השרים, פרץ עימות בין סער, שקד וזנדברג לנוכח התנגדות מרצ לקידום החוק. אחרי ההצבעה הגיש לפיד ערר למזכירות הממשלה, שמשמעותו היא שחוק האזרחות של רוטמן לא יקודם עד לאחר דיון מחודש היום בממשלה. גם החוק של שקד לא יקודם עד לאחר הדיון בערר של מרצ. לאחר הגשת הערר של לפיד קיימה השרה שקד עימו שיחה קשה ובה נזפה בו על פעולתו למניעת הגשת חוק האזרחות ולאור כך היא תגיש את החוק עם הצבעה חופשית.
זדנדברג הסבירה אז: "אנחנו הצבענו בזמנו בעד החוק, אקט שהיה קשה מאוד לנו ברמה האידיאולוגית והערכית. שרת הפנים לא קיימה את המתווה כפי שהבטיחה, ואנחנו הגשנו את הערר במטרה לוודא שמה שסוכם באמת ימשיך בקו הזה". עם זאת, היום ידונו השרים יחד על מתווה ההצבעה על החוקים הנ"ל, כאשר נראה כי שקד תחתור להצבעה חופשית.
1+"כולם תומכים בכל ההצעות, גם קואליציה וגם האופוזיציה. צריך להגיד משהו למרצ – מעל 100 חברי כנסת שתומכים בחוק הזה", אמרה השרה שקד בראיון למעריב אתמול. "מיעוט לא יכול לכפות את דעתו על רוב חברי הכנסת". היא דיברה על התנהלות האופוזיציה בהצבעה הקודמת מלפני חצי שנה ואמרה כי האופוזיציה מוכנה כעת לתמוך החוק הקיים שלא כמו שהצביעה בפעם הקודמת.
שקד הסבירה כי חוק האזרחות משמר את הסטטוס קוו הקיים בנושא איחוד משפחות "ונלווית אליו חוות דעת של השב"כ לגבי הנחיצות שלו". היא ציינה בהקשר זה כי 40% מהמעורבים במהומות האחרונות בנגב באו ממשפחות של איחוד משפחות עם פלסטינים בשטחים. "רוב הערבים הישראלים שעושים פיגועים הם ממשפחות כאלה".
חוק האזרחות נועד למנוע מתן מעמד בישראל לפלסטינים הנשואים לישראלים. החוק נחקק לראשונה ב-2003 כהוראת שעה לאחר שהוכח כי רבים ממבצעי הפיגועים בישראל הינם ילידים ממשפחות מאוחדות. כמו אז, גם היום עולה הצעת השב"כ לשמר את החוק מטעמים ביטחוניים. לאחר נפילת החוק מלפני חצי שנה, עקב חוסר הסכמות בין השרה שקד לחה"כ רוטמן (הציונות הדתית) גברו הבקשות לאיחוד משפחות בישראל והחוק נשאר תקוע. כעת ישנם הסכמות בין השניים ועל כן החוקים מתקדמים לאישור.
מרצ, מאידך, הצהירה שלא תתמוך בחוק אם לא יקוימו ההתחייבויות שניתנו לה בעניינו לפני כמה חודשים, בעת נפילת החוק. בין היתר, סוכם אז על בחינה פרטנית של בקשות ומתן מעמד תושב לפלסטינים שחיים בישראל זמן ממושך. במקביל הגיש חבר הכנסת מוסי רז ממרצ הצעה משלו לתיקון חוק האזרחות שנוסחה על ידי מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם. על פי ההצעה, כל בקשה לאיחוד משפחות תיבחן באופן פרטני, ויוחלט אם לאשרה.
יו"ר מפלגת העבודה, השרה מרב מיכאלי כעת בממשלה בנוגע לחוק האזרחות: "מפלגת העבודה תמיד הייתה מפלגה בטחונית וגם עכשיו היא תתמוך בחוק מהסיבות הבטחוניות. אבל אי אפשר להתעלם מהבעיות שהחוק מעלה, והבעיה הגדולה והאמיתית היא הסכסוך הישראלי פלסטיני, שמביא בכלל לבעיה הזאת. הוויכוח הזה צריך להבהיר שישראל לא תוכל להמשיך להתעלם מהבעיה. אין מנוס מלהגיע להסדר שיציל את מדינת ישראל ואת החזון הציוני וימנע ממדינת ישראל להתמסמס ולהפוך למדינה דו לאומית".
