אתמול בערב התייצב ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד לנאום מעורר השראה בכנס השנתי הבינלאומי של ה-INSS. כיוון שבניגוד ללפיד אני מעניק משמעות למילים שיוצאות לי מחלל הפה, החלטתי לנתח את נאומו של לפיד. ניתוח לוגי-פוליטי. אז בואו נתחיל.
יאיר, אנחנו יודעים שלא סיימת בגרות, ושבעולם הפלואידי שבו אתה חי, גם מתמטיקה היא נרטיב. אבל מה לעשות, 54 מנדטים הם לא קצוות. למספרים יש משמעות. 54 מנדטים הם מעל שני מיליון איש, ומה שבאמת מסוכן ואלים כאן מר לפיד, זה העובדה שאתה מגדיר אותם כמסוכנים ואלימים. אתה יודע למה? כי במשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה נהגו לעקוב אחרי אזרחים מסוכנים ואלימים, לחדור להם לפרטיות, לצנזר את הדעות שלהם – ולבסוף לכלוא אותם ללא הסבר.
אז הנה העובדות. רמת האמון במערכת המשפט נמצאת בשפל חסר תקדים. רק 7% נותנים אמון במערכת. עד כמה שידוע לי 7% הם לא רוב. גם בסוגיית שתי המדינות אתה מפזר פייק. על פי כל הסקרים, רוב הישראלים מתנגדים לרעיון שתי המדינות. ואם נדייק 55% מהישראלים הבוגרים לא מאמינים בו, ובקרב צעירים המספר נמוך עוד יותר – 27% בלבד. אז אחד מהשניים: או שאתה שוב משקר, או שגם שיטת מדידת האחוזים היא ביביסטית.
הנה האדם שטען שקופרניקוס, אסטרונום פולני שנולד במאה ה-15, חי בתקופת יוון העתיקה, ושהצייר המודרני ג'קומטי, פעל בתקופת הרנסנס. אז לידיעתך יאיר, העם היהודי שמר על זהותו במשך אלפי שנים, דווקא בגלל חוק המרכולים. לאורך רוב ההיסטוריה היהודית, לפחות עד המאה ה-19, הקודקס ההלכתי הוא זה שהכתיב את אורח החיים היהודי, שכלל שמירת שבת מלאה. אבל בתכלס, מה כבר אפשר לצפות ממי שטען שהמילה History – מקורה במילים His Story – כלומר, הסיפור של הגבר. מביך. נמשיך.
האמת, שבכל הנוגע לשינוי עמדות, אכן הוכחת שאתה עקבי.
הייתי ממשיך לנתח את הנאום שלך יאיר, כי באמת מדובר בגבב חלול של ג'יבריש פוסט מודרני. אבל לצערי הזמן דוחק והמלאכה מרובה. אז לסיום אומר לך משפט אחד.
הבעיה של ישראל היא לא השמאל הקיצוני, או הימין הקיצוני, הבעיה של ישראל היא המרכז הקיצוני. אנשים כמוך שהעקרונות היחידים שלהם הוא שאין להם עקרונות, והאמת היחידה שלהם, היא שאין להם אמת.
אתה מדבר על אחדות ומסית, שולף אבחנות פסיכיאטריות ומשקר כמו שאתה נושם.
אז ממליץ לך – לפני שאתה מטיף מוסר, בוא ללמוד דווקא מהקצוות, על אחדות, חסד, ונאמנות לרעיונות.
