המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום (שני) את מדד אמון הציבור במוסדות שונים במדינה. הנתונים שעלו מן המדד שביצע המכון מעידים על ירידה מתמשכת באמון הציבור בגו, האמון על אכיפת החוק במדינה, ולא רק.
אמון הציבור במשטרה וביועמ"ש – בשפל חדש
לפי נתוני המכון, רק 29% ציינו כי יש להם אמון במשטרת ישראל. מדובר באחוז האמון הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות בשנת 2003. בקרב המרואיינים היהודים יש ירידה מתמשכת מאז 2018 באמון הציבור במשטרה, ובקרב הערבים נמדדה הפעם עלייה מסוימת, אך המגמה הכללית עדיין של ירידה.
1+ברקע סיום כהונתו של ד"ר אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה, נבדק גם אמון הציבור במוסד זה. גם כאן נמדד הנתון הנמוך ביותר מאז החלו המדידות: 31% בלבד. מדובר בירידה מ-42% ב-2020. אגב, בעוד בשנת 2018 מידת האמון בשלושת המחנות הפוליטיים – ימין, מרכז ושמאל הייתה דומה, הרי שבשנתיים האחרונות נפערו פערים גדולים במיוחד.
עם החלטתו של מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו, האמון בו קיבל בוסט מהמחנה השמאלי של המפה, אך ירד משמעותית בצד המרכזי והימני שלה. בבדיקה הנוכחית, נרשמה ירידה באמון ביועמ"ש גם בצד השמאלי של המפה.
פילוח לפי מחנה פוליטי, מעלה כי יש רוב של מי שאינם נותנים אמון במשטרה בשלושת המחנות כאחד, כאשר אי-האמון הגבוה ביותר הוא בקרב מי שהגדירו עצמם ימין (72%), לאחר מכן בשמאל (62%) ובמרכז (54%).
מדינה במעקב
במכון הישראלי לדמוקרטיה מניחים שחלק מהירידה באמון במשטרה נוגעת לגילוי שהיא עשתה שימוש בתוכנות האזנה ומעקב אחרי אזרחים מן השורה. 56% אינם מסכימים כי משטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מהשורה הם בהתאם למגבלות החוק.
1+רוב ברור (62%) בטוחים או חושבים כי סוכנויות המדינה, כמו המשטרה, מנהלות בארץ מעקבים או האזנות סתר אחרי אזרחים מהשורה. שיעור גבוה עוד יותר (82%) בטוחים או חושבים כך כשמדובר בחברות מסחריות כמו פייסבוק או גוגל.
מעקב אחר אזרחים, מוצדק?
רוב הנשאלים מצדיקים מעקב אחר אזרחים במקרים של עבירות ביטחון, חשד למעורבות בעולם הפשע וחשד לחיפוש חומרים פדופילים ברשת. בקרב המגזר היהודי התמיכה גבוהה יותר מאשר המגזר הערבי בכלים הללו. רובם הגדול מצדיק מהלכים כשמדובר בעבירות ביטחון. שליש בלבד מצדיקים זאת במקרה של חשד למעורבות בפעילות פוליטית כנגד הממשלה.
רוב הציבור (64%) מסכים כי על הרשויות למנוע מכירת תוכנות ריגול למשטרים שאינם דמוקרטיים, שמשתמשים בתוכנה לרעה כדי לעקוב ואף לפגוע בפעילי זכויות אדם ומתנגדים פוליטיים.
כמחצית חושבים או בטוחים שידם של השופטים קלה מדי במתן אישורים לגורמים במדינה להאזין בסתר ולעקוב אחר אזרחים מהשורה. רק כשליש חושבים ההיפך.
הסדר טיעון לנתניהו, האם הציבור תומך?
מנתוני המכון עולה כי ישנם 39% תומכים מול 43% מתנגדים להסדר טיעון עם נתניהו, לפיו הוא יודה בהאשמות נגדו ויפרוש מהחיים הציבוריים. בפילוח מעמיק יותר נראה כי מחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה תומכים בהסדר, בעוד ממצביעי מפלגות האופוזיציה ישנה תמיכה מועטה, של פחות משליש בהסדר.
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו על עסקת הטיעון והקלון | צפו
סוגיית הקלון לנתניהו, שבגינה הסדר הטיעון ירד נכון לעכשיו מהפרק, מקבלת תמיכה של 45% מהציבור שמאמינים שיש לכלול את מרכיב הקלון בהסדר. לעומת זאת, 36% חושבים שאין צורך בקלון. הפער בין המחנות הפוליטיים בציבור היהודי עצום: בשמאל רוב גדול (81%) סבורים שיש לכלול את מרכיב הקלון בהסדר אם יושג, במרכז רוב גדול פחות חושבים כך (63%) ובימין – רק מיעוט (26%).
משטרת ישראל: "מבצעים פעולות להעלאת אמון הציבור"
משטרת ישראל פועלת כל העת להעלאת אמון הציבור בקרב כלל אזרחי ישראל. מדובר ביעד ארגוני מרכזי, מתוך תפיסה לפיה אמון הציבור במשטרה הוא תנאי הכרחי לפעילותה התקינה במדינה דמוקרטית.
המשטרה מבצעת פעולות רבות להעלאת אמון הציבור, בהם: שיח רציף מול כלל המגזרים באוכלוסייה, התאמת שירותי המשטרה המקומית לצרכי הקהילה תוך שיתוף הציבור במיפוי הבעיות המקומיות, הקמת יחידות שיטור עירוני למתן מענה לסוגיות המטרידות את האזרח ועוד.
בשנתיים האחרונות בהנחיית הדרג המדיני משטרת ישראל פועלת באכיפת תקנות הקורונה, משימה מורכבת, חשובה מאין כמותה שמביאה עמה חיכוך יומיומי דווקא עם האזרח הנורמטיבי שומר החוק, משימה שאין עוררין על כך שמהווה אף היא גורם לשחיקה של אמון הציבור במשטרה, אך הכרחית לשמירה על שלומם ובריאותם של אזרחי ישראל.
זאת ועוד, משטרת ישראל פועלת מתוקף סמכותה כנגד עבריינים ולמען האזרח הנורמטיבי, מכאן שבאופן טבעי לעולם לא תזכה לאהדה מלאה.
משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים מממשים תכנית רב שנתית של הגדלת מצבת כוחות השיטור ברחבי הארץ לצד הרחבה משמעותית של כוחות המילואים, לבטח נוכח אירועי 'שומר החומות' אשר העידו יותר מכל על החשיבות במוכנות המשטרה בכוחות מותאמים לעיתות חירום ובהתפתחות התקוממות עממית רב זירתית.
במקביל פועלת המשטרה להעמקת השירותים במגזר הערבי תוך מתן מענה לצרכים הייחודיים של החברה הערבית, לצמצום הפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון והאמון במשטרה ובשלטון החוק בקרב האזרחים.
משטרת ישראל תמשיך לפעול להגברת אמון הציבור במשטרה ולטפל בכל מה שמפריע לאזרח תוך קידוש השונות בין תאי השטח, במטרה לשרת ולהגן על כל אזרחי מדינת ישראל.
