בדרך לא דרך ועם הרבה מאוד חשש, זהבה, יהודיה איראנית בת 36 הגיע בחודש האחרון לטיפול רפואי חריג בישראל. על פי הדיווח של מעיין הופמן באתר JNS, זהבה פיתחה מחלה אונקולוגית נדירה ומסכנת חיים שהתפשטה לריאות ולא אפשרה לה לבצע את המשימות הבסיסיות ביותר בחייה, כמו הליכה או יציאה לעבודה וכתוצאה מכך שהתה שבועות ארוכים בבידוד.
"כשגילו את המחלה שלי באיראן לפני שנתיים, כל הרופאים אמרו לי שאין טיפול בשבילי ואני צריכה לחיות עם זה עד שאמות", אמרה זהבה ל-JNS. המצב החמיר כשהיא נדבקה בקורונה שמשתוללת באיראן, הוכנסה לתרדמת וחוברה למכונת הנשמה, כשהיא לא יכלה לראות את ילדיה במשך חודשיים.
לאחר תקופה היא יצרה קשר עם קרובות משפחתה שמתגוררות בישראל והן פנו לד"ר אמיר און, ראש המכון לאונקולוגיה ריאתית בשיבא. "אני יושב כאן במשרד שלי ושתי נשים באות, והן אומרות שהן דודות של חולה באיראן שמשהו לא בסדר עם הריאות שלה", סיפר ד"ר אמיר און בראיון ל-JNS. "הם מראים לי מסמכים רפואיים בפרסית. אין לי מושג על מה הם מדברים או איך אני יכול בכלל לתקשר עם המטופלת הזאת".
"ראיתי מטופלים מעבר לאוקיינוס וממדינות אחרות, אבל זה היה הראיון הכי מוזר שהיה לי אי פעם עם מטופל", סיפר הרופא "היא באיראן, ואני כאן בתל אביב, ואנחנו מדברים כאילו היא ממש מעבר לרחוב". הרופא מצא אשה שדיברה פרסית כדי לסייע בתרגום.
בהתייעצות עם גינקולוג שיבא ד"ר יעקב קורח, הרופא דר' אמיר און נתן עצות לרופא האיראני – עד שיום אחד הוא פשוט נעלם. הרופא של זהבה נאלץ לברוח מאיראן לאנגליה. לאחר מכן, הוא סירב לדבר.
משהבינה שאין לה כל ברירה היא השאירה את הוריה הקשישים באיראן וקנתה כרטיס לטורקיה, תוך ידיעה שלא תוכל לחזור לאיראן לעולם, הגיעה לקונסוליה הישראלית במדינה, שם הציגה מכתב מהרופא הישראלי על מצב החירום וקיבלה אישור לעלות לישראל. כיום, חודש אחרי הטיפול רפואי שקיבלה, היא התנתקה מהחמצן באופן סופי ונעמדה שוב על רגליה.
