בתחילת השבוע ועדת השרים לחקיקה אישרה ברוב קולות את הצעת חוק האזרחות של ח"כ שמחה רוטמן. ההצעה הייתה אמורה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת, אולם לפיד הגיש ערר על האישור בוועדה, וההצעה תחזור לדיון נוסף בממשלה לפני שתקודם בכנסת. הסיבה היא כאמור, משום שלפיד סבור שאין זה יאה שהחוק יקודם ע"י מפלגת 'הציונות הדתית' שהיא לדעתו ולמרבה האירוניה, מפלגה אנטי-ציונית, כמו מפלגת בל"ד אשר רבים מחבריה תומכים בטרור.

חשוב להדגיש כי כל הנכתב במאמר זה לא נועד להביע תמיכה ישירה או אפילו תמיכה כלשהי במפלגת "הציונות הדתית" כשלעצמה, עם זאת, אמירתו של שר החוץ מביעה בעיה ערכית חמורה משתי סיבות.
ראשית, חוק האזרחות המוצע, הוא חוק שנועד למנוע כניסה וקבלת אזרחות של רבבות פלסטינים משטחי יו"ש במסווה של 'איחוד משפחות'. החוק קובע מכסות לקבלת אזרחות מסוג זה ובנוסף אמצעים שנועדו להבטיח את שקיפות התהליך. מניעת העברת החוק, היא כשלעצמה מעשה אנטי-ציוני מובהק שמחליש את יכולתה של מדינת ישראל לשמור על צביונה היהודי.
שנית, גם מבלי להיכנס לעומק לסוגיות פוליטיות, כל בר דעת מסוגל להבין כי מפלגת 'הציונות הדתית' היא לכל הפחות מפלגה ציונית. ערכי המפלגה כוללים על פי הצהרותיה, את חיזוק הזהות היהודית של המדינה, תיקון מערכת המשפט, הסדרת ההתיישבות הצעירה ושמירה על עולם התורה. ניתן להסכים או לא להסכים על ערכים אלו, אך ברור מאליו שכולם חוסים בצילה של התנועה הציונית.

לעומת זאת, מפלגת בל"ד היא מפלגה שפועלת בגלוי (עפ"י התיאור שלה עצמה) להפיכת מדינת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה" וביטול ההכרה במוסדות הציוניים של המדינה כמו קק"ל והסוכנות היהודית. עם חבריה ניתן למנות את עזמי בשארה, שברח מהארץ לאחר שנחשד בריגול לטובת ארגון הטרור חיזבאללה, ואת חנין זועבי שהשתתפה במשט האנטי-ישראלי על גבי ספינת ה'מרמרה' בניסיון לפרוץ את הסגר בעזה, ושבו הפליגו מחבלים חמושים מארגון IHH שתקפו את כוחות צה"ל שניסו לעצור את הספינה.
הקשר בין שתי המפלגות הוא אפילו לא מקרי, מהצד האחד מפלגה שדוגלת בחיזוק מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומן הצד השני מפלגה שפועלת בגלוי נגד יהדותה או אפילו קיומה של מדינת ישראל. אם כך, נשאלת השאלה, כיצד ניתן בכלל להשוות בין השתיים, ועוד למנוע בעקבות זאת את העברתו של חוק חשוב לשמירה על בטחונה וצביונה של המדינה?
ההסבר היחיד לאמירה מהסוג הזה, הוא שישנו בלבול ערכי עמוק בקרב נבחרי ציבור רבים ולפיד בראשם, אשר בענייהם כל מי שערכיו אינם תואמים את ערכיהם, שווה בהכרח ל'אנטי-ציוני'.
דווקא מכיוון שבלבול זה קיים אצל נבחרי הציבור, ומכיוון שאותם נבחרים מרשים לעצמם להתבטא באופן מסוכן ומופרך כל-כך, חשוב להדגיש את מה שאמור להיות מובן מאליו: הציונות היא תנועה אידאולוגית הרואה במדינת ישראל את ביתו הלאומי של העם היהודי השב לארצו.
ניתן להתווכח על הדרך להשגה או לחיזוק של מטרה זו, אך כל מי שמסכים עם ערך עליון זה, הוא בהכרח ציוני. לא ניתן ואף אסור לבלבל ולערבב בין אלו הרואים במדינת ישראל את ביתו הלאומי של העם היהודי, לבין אלו אשר רואים במדינת ישראל מדינה ללא לאום, או חלילה ללא זכות קיום. ערבוב והיפוך ערכים מסוג זה, מוביל כפי שראינו רק השבוע, למהלכים מזיקים ואנטי-ציוניים כשלעצמם. לפיד, התבלבלת.
