השנה היא 1952, הכוח ההרסני של פצצת האטום עדיין טרי בזיכרון של כולם. באותה שנה, חברת ג'נרל אלקטריק החליטה להציג את היתרונות של אנרגיה גרעינית ולנסות לצייר אותה באור חיוב: אנרגיה זולה ונקייה עם שלל יישומים מעשיים אחרים. מה שעוד לא ידעו באותה התקופה הן כל הצרות שתביא איתה האנרגיה הגרעינית.
החל משנת 2019, יותר מעשרה אחוזים (10.4%) מהחשמל בעולם מגיע מאנרגיה גרעינית. הצורכת הגדולה ביותר של אנרגיה גרעינית היא צרפת שיותר מ-70% מהפקת האנרגיה שלה מגיע ממפעלים גרעיניים. אנרגיה גרעינית גם מייצרת איתה פסולת גרעינית, נכון לשנת 2020 ארצות לבדה יצרה 80,000 טונות של פסולת. אותה פסולת נשארת רעילה ומסוכנת במשך אלפי שנים והאיום הגדול אף יותר הוא התמוטטות גרעינית.
איך השימוש באנרגיה גרעינית התחיל?
הראשונים שעשו שימוש באנרגיה גרעינית היו הנאצים. ההתחלה הייתה תמימה, שלושה מדענים גרמנים: הכימאית היהודיה ליז מייטנר ועמיתיה, אוטו האן ופריץ סטרסמן מגלים תגלית מדעית שתשנה את העולם – ביקוע גרעיני. אז מה זה ביקוע גרעיני? אטומים אוגרים את כל האנרגיה שלהם בגרעין, כאשר הם מתפצלים לגרעינים קטנים יותר תוך פליטה של ניוטרונים, זה הביקוע. תופעה זו מתרחשת בגרעינים של יסודות כבדים ומלווה בשחרור של אנרגיה רבה, הנפלטת בצורת אנרגיה קינטית של תוצרי הביקוע וקרני גמא.
תגובת שרשרת של ביקוע גרעיני, הוא הבסיס לפעולתם של כור גרעיני, שבו הביקוע הגרעיני נעשה בצורה איטית ומבוקרת, ושל פצצת אטום, שבה הביקוע הגרעיני נעשה בצורה מהירה ביותר. בעוד לביקוע הגרעיני יש את הפוטנציאל לייצר אנרגיה יש לה גם פוטנציאל אדיר להוות נשק קטלני ולכן הממשלה הנאצית לקחה את מחקרם של השלושה על מנת לפתח בתקווה, פצצת אטום.
1+וכך החל המרוץ: האמריקאים החליטו כי הם חייבים להקדים את הגרמנים. מרב המשאבים הוקצו על מנת לחקור ולפתח נשק גרעיני לפני גרמניה. ואכן, פצצת האטום עשתה את "הופעת הבכורה" שלה לראשונה במלחמת העולם השנייה ב-6 באוגוסט 1945, הושלכה פצצת אטום על הירושימה, עיר ביפן. שלושה ימים לאחר מכן הושלכה פצצת אטום שנייה על נגסאקי, עיר נוספת ביפן. שתי פצצות אטום אלו הביאו לסוף מכריע וקטלני של מלחמת העולם השנייה.
אז אם זה מסוכן ואפילו קטלני למה אנחנו עדיין משתמשים באנרגיה גרעינית?
מהבחינה הכמותית, האנרגיה הגרעינית אכן מסוגלת לספק את כל החשמל שהאנושות צריכה כיום. כדי לקבוע אם רצוי להסתמך עליה, יש לשקול לעומק את יתרונותיה ואת חסרונותיה:
אולי הסיבה הטובה ביותר להעדיף אנרגיה גרעינית על פני אנרגיה שמקורה מדלקי מחצבים, היא שהכור הגרעיני כמעט לא פולט מזהמים לאטמוספרה. בשונה מתחנות הכוח הרגילות השורפות דלק, הכור הגרעיני לא פולט פחמן דו-חמצני בכלל, מאחר שהגז הזה לא נוצר בתגובות הגרעיניות. כמות קטנה יחסית של פחמן דו-חמצני אומנם נפלטת במהלך כריית האורניום והפיכתו לדלק גרעיני, אך ככלל ייצור חשמל גרעיני פולט הרבה פחות גזי חממה ליחידת אנרגיה לעומת דלקי מחצבים. מדובר ביתרון משמעותי מאוד לנוכח שינויי האקלים והמאמצים לצמצם את פליטות גזי חממה. גם זיהום האוויר בחלקיקים רעילים, שמאפיין שריפת דלקי מחצבים, אינו קורה בכור גרעיני. לפיכך, האנרגיה הגרעינית נחשבת אנרגיה נקייה.
1+יתרון חשוב אחר של האנרגיה הגרעינית הוא מחיר הנמוך יחסית של תפעול הכור: כורים צורכים בדרך כלל מעט מאוד דלק גרעיני, וצריך להחליף אותו רק פעם בכמה שנים. בנוסף, הדלק הגרעיני אינו יקר במיוחד, מאחר שדי בכמות קטנה יחסית של אורניום כדי להפיק חשמל. לכן תחנות כוח גרעיניות הן בדרך כלל רווחיות מאוד. תדירות התדלוק הנמוכה וההספק הרב של כור קטן יחסית הופכים את האנרגיה הגרעינית למקור אנרגיה מושך במיוחד עבור נושאות מטוסים וצוללות.
מצד שני, עלות ההקמה של תחנת כוח גרעינית גבוהה מאוד, ועוברות שנים רבות עד שהתחנה מחזירה את ההוצאה הראשונית עליה. אומנם כורים גרעיניים פועלים במשך עשרות שנים – כור המחקר הישראלי בנחל שורק, לדוגמה, כבר בן יותר מ-60 שנה. המחיר ההתחלתי הגבוה הוא בהחלט שיקול שמרתיע את מקבלי ההחלטות, ואכן אין לבצע השקעה כה גדולה בקלות ראש אם לא בטוחים שהכורים יפעלו לאורך זמן. כמו כן, אף שתחנות כוח המבוססות על רוח או שמש עלולות לעלות אף יותר מתחנת כוח גרעינית בעלת אותו הספק, אפשר לבנות תחנות כוח קטנות יותר מהמקורות האלה. לעומת זאת, כורים גרעיניים קטנים יהיו לרוב פחות יעילים, ולא יהיו זולים בהרבה מכור גרעיני גדול.
לאנרגיה הגרעינית יש גם יתרון על פני מקורות אנרגיה מתחדשים כמו רוח וקרינת השמש, בכך שהפקת האנרגיה בכור יציבה מאוד ואינה מושפעת ממזג האוויר או משעות היממה. למעשה, המצב האידיאלי לרוב הכורים הוא שהכור יעבוד בהספק קבוע כל הזמן, ויפיק חשמל בקצב אחיד לאורך כל שעות היממה, אם כי אפשר גם לשנות את ההספק בהתאם לשינוי בצריכה. אף שהיציבות הזאת נוחה, יש בה חיסרון משמעותי – שכן צריכת החשמל אינה קבועה לאורך שעות היממה, כך שיש לקחת את זה בחשבון בניהול משק החשמל.
אין להתעלם גם מהחסרונות של האנרגיה הגרעינית, במיוחד במישור הביטחוני: כורים גרעיניים מייצרים פלוטוניום, ולכן אפשר לנצל אותם לייצור נשק גרעיני. על כן דרוש פיקוח הדוק ברמה הגלובלית על הכורים ועל הטכנולוגיה הגרעינית בכלל. הרי מאוד לא רצוי שיהיו כורים שמייצרים פלוטוניום במדינות שאינן יציבות פוליטית, או שחומרים בקיעים או רדיואקטיביים יגיעו לידי ארגוני טרור. ההשלכות של זה יהיו חמורות מאוד.
עקב החששות הללו מוטלות הגבלות חמורות על הפצת האנרגיה הגרעינית למדינות רבות. זה גם מקור החשש הרב בקהילה הבינלאומית כלפי מדינות כמו איראן שמבקשות לבנות כורים גרעיניים, לכאורה למטרות מחקר או ייצור חשמל. מכיוון שלא מדובר בבעיה מדעית או טכנית במהותה, גם כדי לפתור אותה יידרשו פתרונות דיפלומטיים, ולא מדעיים.
