איך זוכים לנעם גן עדן בעולם הזה?
על הפסוק "וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" מסביר התרגום "וַיְהִי בְּסִימוּתָא דְּגַן עֵדֶן מִן קָדַם ה' עֲלַנָא וְעוֹבְדֵי יָדֵינָא מִנֵּיהּ יְתַקְּנוּן" יהי רצון שה' ישלח לנו את נעם גן עדן עלינו כאן בעולם הזה, ומעשי ידינו יתוקנו ממנו.
הזוהר מסביר שנעם ה' מגיע דרך הכוונה והאהבה שמכוננת את מעשה הידיים. אם מדובר על ברכות, האהבה והכוונה באה דרך ההתבוננות. אם מתבוננים לפני הברכה שמים לב לכך שמישהו השקיע בפירות מחשבה שיהיו יפים, שיהיו עם ריח טוב. "וַיַּצְמַ֞ח ה֤' אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל".
אלוקים היה יכול לשלוח לנו חיים בצורת אינפוזיה או כדורי ויטמינים, והוא בחר לתת לנו את האוכל בצורה הכי יפה ונעימה שיש. "הזן את העולם כולו בחן בחסד וברחמים". כשהמאכל מתקלקל הוא מרקיב אותו, הצבע שלו דוחה. כך גם גם הריח שלו דוחה, אלוקים אוהב אותנו ומונע מאיתנו כאב בטן ומחלות.
כשמתבוננים בדברים הללו מברכים באהבה. כשמתבוננים וחושבים על כל מה שנעשה כדי שהפרי יהיה בעת בידינו. על העננים שנוצרו בלב האוקיינוס, על הרוחות שהביאו את העננים ליבשה. על הקור שהגיע מהקוטב ועיבה את הענן לטיפות של מים.
כשמתבוננים וחושבים על האדמה שמרקיבה את כל הפסולת ומשחזרת אותה לחומרי הבנין של העצים החדשים. על השמש שמאירה מרחוק כל כך ובלעדיה המים לא היו מתאדים, הרוחות לא היו נושבות והעלים והפירות לא היו צמחים. על הפחמן הדו חמצני שנמצא באוויר ומתגבש באמצעות הצמח לעלים ולפרחים ולפירות.
כשחושבים על המגוון הגדול של הפירות. כל פרי והיחוד שלו, כל פרי והטעם שלו, כל אחד והמראה שלו, כל אחד וכוחות החיים המיוחדים שלו, (שנקראו בלע"ז ויטאמנים) – מגוון שנוצר כדי שהעולם יהיה יותר יפה ויותר מושלם.
כשחושבים על הכל מרגישים את האהבה של הבורא ובברכות מחזירים לו אהבה, בשמחה. מילה מילה, על כל פרי, ברכת המזון, ברכת מעין שלוש, אשר יצר ויוצר המאורות – כך זוכים לנועם גן עדן בעולם הזה.
