יום הולדת
תאחלו מזל טוב לכנסת ישראל, היא חוגגת היום יום הולדת או יותר נכון את יום היווסדה שמצוין באופן סמלי בתאריך ט"ו בשבט. הכנסת מציינת את יום הולדתה בחג האילנות משום שהכנסת הראשונה התכנסה לראשונה בט"ו בשבט של שנת 1949.
אז מאיפה הגיע המנהג לחגוג יום הולדת? למה בעצם אנחנו מציינים את היום בו נולדנו והאם כל המנהגים שאנחנו חוזרים עליהם בכל שנה כמו לכבות נרות על העוגה הם בעצם המצאה שלנו?
המנהג לחגוג את יום ההולדת אינו עתיק כל כך. למעשה, במשך רוב ההיסטוריה לא היה מנהג יהודי לעשות כך. עם זאת, ציון יום ההולדת מוזכר בתורה בספר בראשית, פרשת וישב: "ויהי ביום השלישי, יום הולדת את פרעה, יעש משתה לעבדיו" (מ, כ). מכאן מגיעות דעות הנגד לציון יום ההולדת. חלק מפרשים מכך כי במצרים העתיקה נהגו בתקופות מסוימות המלכים לחגוג את יום הולדתם. בברית החדשה למשל, מוזכר יום הולדתו של הורדוס כחגיגה שנוצלה להוצאתו להורג של יוחנן המטביל.
אז למה אנחנו מציינים את היום הזה? יום ההולדת – על פי התאריך העברי, נחשב כראש השנה הפרטי של האדם. זה היום בו הוא בא לעולם. האדם מציין את יום ההולדת שלו ומודה על הנס של בואו לעולם. ביום זה נעשו לבני האדם ניסים המוזכרים בתלמוד הבבלי: העובר מונח בבטן אימו כפנקס, ובא מלאך ומלמדו את כל התורה. וכשהוא יוצא אז נפתח הסתום ונסתם הפתוח. בכל שנה ביום ההולדת חוזרת ומתעוררת אותה המשכה עליונה של מזל שהתחילה בשעת הלידה, וכתוב בירושלמי : "ביום ההולדת של האדם מזלו שולט ועוזר לו".
מה המקור למנהגים?
להרים אדם על כסא או לכבות נרות על העוגה? מנהגי יום ההולדת הם כבר סיפור אחר, קצת מוזר יש לומר. כדרכם של מנהגים, יש קושי לדעת מי בדיוק המציא אותם או מאיפה הם הגיעו. העוגה עם הנרות הפכה למנהג בגרמניה של ימי הביניים, ואילו ההנפה המסורתית על כיסא השתרשה, מכל המקומות, כאן בארץ, במאה ה־20. אולם, יש גם טענות אחרות כך שלא ניתן לדעת בדיוק מהו המקור הנכון.
בסביבות המאה ה־15 צמחו בגרמניה אוכלוסיות עשירות וחובבות מותרות, והאופים, שכבר אפו עוגות חתונה מפוארות לבני אצולה, הסתערו על ההזדמנות והחלו להציע עוגות לימי הולדת. עד המאה ה־18 העוגה קיבלה את צורתה המודרנית, עם הנרות והכל, והמהפכה התעשייתית הפכה אותה למנהג עממי. המסתורין האמיתי הוא הנפת הכיסא. אמנם לשאת חוגגים על כפיים זה מנהג מקובל, בעיקר בחתונות ובמשחקי כדורגל, אבל אנחנו היחידים ככל הנראה שעושים את זה בימי הולדת.
בנוסף, ישנם ימי הולדת מיוחדים. ביהדות, גיל שלוש-עשרה לנערים וגיל שתים-עשרה לנערות הוא הגיל שבו הנער והנערה נכנסים בעול תורה ומצוות. הנער מציין את המאורע בהנחת תפילין, בעלייה לתורה ובחגיגת בר מצווה. בעבר לא נהגו לציין את כניסת הבת למצוות בחגיגה פומבית, ולכל היותר ערכו מסיבה משפחתית או שהבת חגגה עם חברותיה. בעת החדשה החלו לערוך חגיגת בת מצווה. ובקהילות לא אורתודוקסיות הבת גם עולה לתורה. בדומה לכך, בצפון אמריקה במדינות כמו ארגנטינה, ברזיל ועוד נוהגים לציין את יום ההולדת ה-16 בחייה של נערה באופן ייחודי כמעין טקס מעבר מילדות לבגרות. במדינות אסיה, נהוג על פי גלגל המזלות לחגוג את יום ההולדת ה-60 של אדם באופן מיוחד.
ואיך לא נזכיר את השירים, מ"היום יום הולדת" הקלאסי שכולנו מכירים עד שירים שאף יצאו בשנים האחרונות ובוצעו על על ידי זמרים מוכרים כמו, איתי לוי, אליעד ואחד השירים הפופולריים בחגיגות הוא "יום הולדת" של להקת עדן שמשלב גם עברית וגם אנגלית. הלהקה גם השתתפה עם השיר הזה באירוויזיון שנערך בבנייני האומה בירושלים בשנת 1999.
אז אפשר לחגוג יום הולדת לעצים, למוסדות, למקומות ולאנשים. יום הולדת הוא סיבה נפלאה לחגיגה, לבילוי עם האנשים שאוהבים ולציין את עצם היותנו חיים. בינתיים מוזמנים לחגוג יחד עם הכנסת או פשוט לציין את ט"ו בשבט ולנסוע לטיול של אחרי הגשם-יפה בחוץ.
