המערכה הנצחית בין ישראל לבין ארגוני הטרור העומדים עליה לכלותה, פסקה מזמן מלהתקיים רק בשדה הקרב. לצד המאמצים שמשקיעים הצדדים באמצעים כמו סייבר ומודיעין, קיימת גם הזירה התקשורתית. במטרה להשפיע על דעת הקהל המקומית והעולמית, משתפים ארגוני הטרור פעולה עם אמצעי התקשורת השונים בכדי לקדם את מטרותיהם.
פעילות של ערוץ אל-מיאדין המזוהה עם חיזבאללה – בלב ישראל
דוגמא לקשר שכזה ניתן למצוא במערכת היחסים שבין ארגון חזבאללה לערוץ אל-מיאדין הלבנוני. הערוץ שהוקם בשנת 2012 נחשב לאחד ממיצגיה הבולטים של אג'נדת הציר השיעי של חזבאללה ואיראן.
איראן וארגון חזבאללה זוכים לאהדה רבה בתיאוריהם של כתבי הערוץ. בנוסף, הערוץ נחשב לאהוד על לא אחר מאשר חסן נסראללה בכבודו ובעצמו, שאף מספק לו ראיונות בלעדיים.
לאור זאת, מפתיעה העובדה שבתוך מדינת ישראל פועלים בחופשיות כתבי הערוץ המסקרים אירועים מעומק שטח המדינה. אחת מהן היא הנא מחאמיד, תושבת טירה ואזרחית ישראלית, המשתפת את צופי הערוץ באירועים השוטפים מתוך שטחה של מה שהיא מכנה "פלסטין הכבושה".
דוגמא לפעילותה החתרנית של הרשת בתוך שטח ישראל, ניתן למצוא במשדר של ערוץ אל-מיאדין משנת 2019, שתורגם לראשונה לעברית עבור כתבה זו. במסגרת המשדר חוגגים כתבי הרשת את מה שהם מכנים "הניצחון האסטרטגי אל מול המתקפה הישראלית ביולי 2006". במשדר נראית מחאמיד שכאמור חיה בישראל מצדו הישראלי של הגבול, כאשר מהצד הלבנוני עומדת כתבת הרשת מלאכ ח'אלד. הכתב השלישי, אחמד עבדאללה נמצא בבנת ג'בל בכנס ה-"ניצחון" שאירגן חזבאללה כאשר מאחוריו נראים דגלי הארגון ותמונתו של חסן נסראללה.
צפו בתרגום הבלעדי ממשדר "הנצחון" על ישראל בהשתתפות העיתונאית הישראלית:
בין היתר אומרת מחאמיד במשדר:
"אנחנו נפגשים פה ליד הגבול הזה שמבחינתנו הוא בר חלוף בסופו של דבר. מבחינתנו האדמה הערבית היא אדמה ערבית בין אם זה פלסטין סוריה או לבנון".
בסרטון מוצגת הכתבת מלאכ ח'אלד, שמשפחתה ממוצא פלסטיני, מעברו הלבנוני של הגבול, כאשר היא אומרת: "אני אחזור לחיפה גם אם אצטרך לעוף כדי לעשות את זה, כמו שנכתב בשירים". בתגובה עונה לה מחאמיד מצדו הישראלי של הגבול: "ולמה שאחרי ואחרי חיפה" ציטוט המוכר לציבור הישראלי מהתרברבותו של חסן נסראללה לגבי טווח הטילים שלו שמסוגל להגיע לכל אזור במדינת ישראל, גם מעבר לחיפה ("ובעד בעד חיפה").
כזכור, במלחמת לבנון השנייה שאת "נצחון" חזבאללה בה חגגה לכאורה מחאמיד, נהרגו 44 אזרחים ישראלים, בהם 19 ערבים. בין ההרוגים הערבים שני אחים מנצרת מוחמד טלוזי בן ה-7 ורביע טלוזי בן ה-3 זכרונם לברכה, שנהרגו מפגיעת רקטה ישירה כששיחקו בחצר ביתם.
אנשי השנה של העיתונאית הישראלית: מחבלים – "גיבורי מנהרת החירות"
בסיקוריה השונים מרבה לכאורה מחאמיד לכנות את המחבלים העוסקים בטרור כ-"גיבורים" בעוד מדינת ישראל זוכה מפיה, פעמים רבות, לכינוי "הכיבוש". כך לדוגמא העלתה מחאמיד לפני כשבועיים צילום של ששת המחבלים שנמלטו מכלא גלבוע, שנבחרו לאנשי השנה של רשת אל-מיאדין. לצד התמונה השייכת במקורה לרשת שבה נראות תמונת המחבלים ובה נכתב:
"גיבורי מנהרת החירות, כתבה מחאמיד: "ראויים לחיים, ראויים לחופש, ראויים השנה וכל שנה.
ששת הגיבורים מפלסטין.
שנה טובה"
בתחתית הפוסט היא הוסיפה את התיוגים "מנהרת החופש" ו-"אל מיאדין".
7+
7+בעלה של העיתונאית – מנכ"ל עמותה למען דו קיום
מי שתפיסות אלה יכולות לאתגר אותו הוא בעלה של מחאמיד, אמג'ד שביטה, מנכ"ל שותף בעמותת "סיכוי-אופוק" הפועלת "לקדם שוויון ושותפות בין האזרחים הערבים והיהודים בישראל" כפי שנכתב באתר האינטרנט של העמותה.
תפיסת עולמו של נסראללה, הפועל לחיסול מדינת ישראל, וטובח ללא אבחנה הן באזרחיה הערבים והן באלה היהודים, לא עולה לכאורה בקנה אחד עם מטרות עמותה המעידה על עצמה באתר האינטרנט שלה:
"אנו בסיכוי-אופוק משוכנעים כי הדרך להבטיח עתיד טוב יותר לכל אזרחי המדינה טמון ביכולתנו לכונן חברה משותפת ושוויונית, ומאמינים שיש ביכולתנו לעשות זאת."
7+
7+התנגשות נוספת של מחאמיד עם תפיסת העולם של העמותה שבעלה עומד בראשה, באה לידי ביטוי בפוסט שהעלתה לדף הפייסבוק שלה. בפוסט נראית עיריית תל אביב המוארת בצבעי דגל לבנון, כהזדהות עם המדינה לאחר האסון בנמל ביירות ב-2020. לצד התמונה כתבה מחאמיד:
"מכונת התעמולה הישראלית פועלת ברצינות, במאמץ ובחוצפה. #בירות."
בגוף התמונה נכתב: "החוצפה שבתמונה, עיריית תל אביב מוארת בדגל לבנון.. לא נשכח את מלחמות ישראל נגד לבנון".
7+בתמונה אחרת שהעלתה בשנת 2019, נראה חסן נסראללה בראיון לאל-מיאדין כאשר בתחתית המסך נכתב:
"אדון נסראללה לאל-מיאדין: המתנחלים צריכים לוודא האם מנהיגיהם אומרים את האמת לגבי המנהרות". לצד תמונה זו כתבה מחאמיד: "שאלה. #אל-מיאדין" 💪✌🏻
7+נציין כי לכאורה לא נראה שבעלה של מחאמיד מתנער מפעילותה שכן הוא מרבה לשתף את פעילותה בחשבונותיו ברשתות החברתיות. עוד נציין כי מעמותת "סיכוי-אופוק" לא נמסרה תגובה.
דבר המומחית: "העיתונאית מנגחת, מסיתה ומסלפת"
מי שעזרה בהכנת כתבה זו היא מור שפירא, מזרחנית ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן ובטכניון, וכן קשבת לענייני ערבים במכוני מחקר בארץ. שפירא שמאחוריה שעות צפייה רבות וארוכות בתכניה השונים של הרשת, מכירה אותה על בוריה.
לאתר ערוץ 14 היא אומרת: "אין חדש תחת השמש באשר לדרך שבה מוצג הנרטיב של חזבאללה ובכלל של ציר הרשע סוריה-איראן-חזבאללה. לצערי זה מאוד צפוי שכתבת כמו הנא מחאמיד תנצל את הפלטפורמה של חופש הביטוי שניתנה לה במסגרת היותה אזרחית במדינה דמוקרטית כמו ישראל על מנת לנגח, להסית ובעיקר לסלף באופן מגמתי את מה שהיא מכנה "העובדות". ישראל או "היישות הציונית" נתפשת ע"י רבים מ"ידידינו" כפרויקט ציוני ותו לא אשר סופו לחלוף, ואין זה משנה כמה זמן זה ייקח. פרדיגמת החשיבה המזרחית ותפיסת הזמן במנטליות הערבית שונה מאוד מזו המערבית, ומכאן משרתת את תפיסתם של תומכי ההתנגדות על פלגיה השונים – חמאס, חזבאללה, ג'האד אסלאמי ועוד – אשר מזכירים שוב ושוב כי הזמן לא מהווה עבורם פקטור, ועל כן גם אם יחלפו שנים רבות הם לא יזנחו את דרך ההתנגדות המזוינת עד להשמדתה של היישות הציוני".
הסיפור מאחורי "אל-מיאדין"
כשאנו מבקשים משפירא לתת לנו רקע על רשת אל-מיאדין היא עונה: "מדובר ברשת צעירה יחסית אשר הוקמה ב- 2012. מייסד הערוץ ומי שעד היום נחשב לאיש החזק בו הוא העיתונאי הטוניסאי ע'סאן בן ג'דו. את אל-מיאדין הוא הקים אחרי שעזב את רשת אל-ג'זירה בחמת זעם כיוון שהוא לא אהב את הסיקור האוהד של הרשת כלפי המורדים בסוריה. מאחר והוא חש כי נעשה עוול לשלטונו של אל-אסד הוא עשה מעשה והתפטר מאלג'זירה, והקים את הערוץ ב-2012."
שפירא מוסיפה: "כשנשאל בן-ג'דו: "מאיפה הכסף?" הוא השיב "מאנשי עסקים עלומי שם, שאין בכוונתי לפרסם את שמם ולחשוף אותם". העניין יצר באזז מסוים ועלו השערות שהערוץ ממומן על ידי איראן. כרגע אין מידע על מי שמממן את הערוץ, אבל מדובר בכמה מיליונים טובים שמממנים ערוץ שמשדר מביירות בלבנון ומעסיק 300 עובדים פחות או יותר".
7+הערוץ נחשב למזוהה מאד עם חזבאללה ואיראן, וע'סאן בן-ג'דו גם הצהיר מספר פעמים שחסן נסראללה הוא חבר טוב שלו. עם זאת הערוץ רחוק מלהיחשב כשופר של חזבאללה או איראן ומסרב לקבל תכתיבים מגורמים כאלה ואחרים.
הרשת מעלה על נס את הסוגיה הפלסטינית, ומבקשת להפנות את תשומת לב העולם לנרטיב הפלסטיני, או כמו שהם מכנים זאת "להעביר לצופה את המציאות כי שהיא באמת". לא מזמן ערך ע'סאן בן ג'דו טקס בכניסה למשרדי אל-מיאדין בבירות, במהלכו הוסר לוט אשר חשף תמרור עם חץ הפונה לירושלים ובו מצויין המרחק בקילומטרים בין האולפנים לבין ירושלים. כשג'דו דיבר בכנס, הוא היה נרגש עד מאוד." בתמונה המצורפת נראה ע'סאן בן-ג'דו לצד לא אחר ממפקד משמרות המהפכה האיראניות חסן סלאמי.
7+לסיום מבקשת שפירא להדגיש: "ישראל צריכה לשאול את עצמה האם למרות כל זאת נכון לאסור את פעילותם של כתבי שטח של ערוצים זרים כדוגמת אל-מיאדין ואלג'זירה הפועלים מתוך ישראל ומשרתים את האג'נדה של האויב? האם אין הדבר ישחק לידיהם של אותם ערוצים המחפשים להגחיך את הנרטיב הישראלי ולצוד את "סוכניה של היישות הציונית"?
זוהי אינה הפעם הראשונה שאנו באתר ערוץ 14 מביאים את תכניה המתורגמים של רשת אל-מיאדין. בחודש מאי האחרון, בזמן אירועי "שומר החומות" הבאנו כאן ראיון נרגש של איימן עודה לרשת בו הוא משבח אותה. לדבריו : "לערוץ אל-מיאדין מגיעה מכל בני העם הפלסטיני הערכה עמוקה".
