תקופת הקורונה משפיעה לא רק על הבריאות הפיזית, אלא גם על הבריאות הנפשית – כך עולה ממחקר שנערך ע"י קופ"ח מכבי ומכון KI. המחקר נערך בקרב מתבגרים במהלך הקורונה בהשוואה לתקופה שלפניה. המחקר בוצע ע"י ניתוח נתונים של מעל ל-200,000 רשומות רפואיות של בני נוער בגילאי 12-17.
הממצאים העלו תמונה לא פשוטה כלל. בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ המגפה, נרשמה עלייה של 55% אחוז באבחנות של הפרעות אכילה, עלייה של 38% באבחנות של דיכאון, ו-33% בעלייה של אבחנות חרדה. נצפתה גם עלייה של 28% במתן תרופות אנטיפסיכוטיות לבני ובנות הנוער.
עוד עלה מהמחקר כי העלייה באבחונים נרשמה בעיקר בקרב מתבגרות בנות, שם המספרים גבוהים במיוחד: עלייה של 68% באבחנות דיכאון, 67% באבחנת הפרעות אכילה ו-42% באבחנת חרדה. כמו"כ נרשמה עלייה של 29% באבחנות הקשורות במצבי דחק במהלך תקופת הקורונה.
2+ד"ר שירה גרינפלד מקופ"ח מכבי הסבירה כי ״במחקר זה לא נבדקו כל האבחנות הפסיכיאטריות ואינו כולל את מערך בריאות הנפש הפרטי והאמבולטורי. על כן לא ניתן לשלול תופעות שלא נמדדו כאן ודורשות התבוננות והתייחסות מתאימה״.
ד"ר גלעד בודנהיימר ראש תחום בריאות הנפש במכבי שירותי בריאות מסר כי "הממצאים המדאיגים מצביעים שוב על הצורך בהיערכות לאומית לא רק כנגד המגיפה, אלא גם כנגד השפעותיה הנפשיות. הממצאים מדגישים את הצורך בתקצוב של תכנית לאומית עם תקציבים ייעודיים לטובת התמודדות ומענה למצב הנפשי של הילדים והנוער בישראל. על התכנית להתמקד בטיפול מונע, ובשילוב זרועות של החינוך, הרווחה, וכמובן הבריאות בטיפול בנוער ובמשפחתו בקהילה".
2+ד״ר פיני עקיבא, מנכ״ל מכון קיי.איי: ״המחקר שביצענו מדגיש את הצורך לכלול את נושא בריאות הנפש של בני הנוער בארץ כחלק מהדיון העוסק בהתמודדות עם משבר הקורונה, ויכול לעזור לגורמים השונים למקד את הסיוע בקבוצות בהן הפגיעה גבוהה במיוחד״.
