האמירה של איילת שקד כי מישהו מנסה לפגוע ב"מותג" ימינה מעידה על ניתוק מדהים מהמציאות. והעובדה שאני יכול לשים את המילה מותג במירכאות ולהשמיט אותן מהשם ימינה היא לא מקרית. אין מותג כזה שנקרא ימינה. סביר להניח שאין לקוח אחד של המוצר הזה שמתבונן בגאווה במה שנהיה ממנו מאז שבחר במפלגה כשעוד עמדה על המדף.
כמי שרוב חייו הבוגרים ליווה מבוקר עד לילה מותגים בקמפיינים של פרסום ושיווק בתחומי הבנקאות, הביטוח, הרכב והמזון, אני יכול להגיד לכם בבטחה שהשלב שבו ימינה הפכה למותג הוא כמו סיפור התקיפה של עידית סילמן: כנראה שלא היה מעולם.
נכון, יש שם של מפלגה, לוגו, צבעוניות וכסף לפרסום – אבל אין באמת מותג. מותג הוא לא רק לוגו. מותג הוא ערכים, חזון מותג וסיפור מותג שבגללו הצרכנים בוחרים בו. מה שמבדיל בין סתם מוצר שעבר בסטודיו לגרפיקה ובין מותג אמיתי הוא הנאמנות והעקביות שלו לערכים ולסיפור שסיפר ללקוחותיו.
מפלגה כמו ימינה, שכל הקמפיינים הפרסומיים שלה ושל ראשיה לאורך שנים הבטיחו ימין ימני, ערכי, תקיף ואסרטיבי יותר מהמתחרה (נתניהו והליכוד), ואז חוברת למותגי שמאל קיצוני ומותגים מהמגזר הערבי – היא מותג בוגדני שהוליך את לקוחותיו שולל. בין כל המותגים שפועלים בשוק אין דוגמה אחת למותג שבגד כך בלקוחותיו הנאמנים במטרה לגרוף רווח אישי. ימינה משולה לתחנת דלק שמוהלת את הדלק שהיא מוכרת או לחברה שמייצרת מזון טבעוני ומערבבת בשר בטופו כדי להוזיל עלויות.
רוצים לקרוא עוד טורים קבועים ואורחים בעכשיו מגזין? לחצו כאן והזמינו עכשיו מגזין!
