accessibility-icon
share-icon
סטיבן הוקינג. צילום: שאטרסטוק
סטיבן הוקינג. צילום: שאטרסטוק

80 שנה להולדתו של המדען שהוכיח ששום דבר לא יעצור אותו

תאיר אלטשולר

תאיר אלטשולר

ו שבט ה'תשפב (08.01.22)

0

like

0

dislike


סטיבן הוקינג היה אמור לחגוג היום את יום הולדתו השמונים. פרופ' סטיבן הוקינג, אחד הפיזיקאים ואולי גם האנשים המפורסמים בעולם, הלך לעולמו בשנת 2018. הוקינג פרץ את הידע על חורים שחורים ועל היקום בעודו מרותק לכסא גלגלים ואולי זו פריצת הדרך המשמעותית ביותר שלו, שלמרות מגבלותיו הנראות לעין דבר לא עצר בעדו מלנהל חיים.

סטיבן ויליאם הוקינג היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. מחוץ לקהילה המדעית הוא התפרסם בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן"  ספר מסוגת המדע הפופולרי, המתאר את התפתחות היקום מהמפץ הגדול.

הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. כבר בילדותו התגלה הוקינג כתלמיד מוכשר, שאהב מאוד מתמטיקה ופיזיקה. אולם, בגיל 21 חייו השתנו כאשר אובחן כחולה ALS מחלה זו הינה המחלה הקשה ביותר מקבוצת המחלות הניווניות הפוגעות בתאי העצב המוטוריים. המחלה נדירה וחשוכת מרפא. עם הזמן הגוף מתדרדר עד למצב שבו כל הגוף בעצם משותק אך הראש נשאר חופשי לחלוטין. עם התקדמותה של מחלתו והתדרדרות המצב הפיזי שלו, החל הוקינג להתנועע באמצעות כיסא ממונע ודיבר באמצעות מחשב.

במהלך לימודי הדוקטורט החל הוקינג לחוש ירידה בתפקוד המוטורי שלו. עד מהרה התברר כי הוא חולה ב-ALS,  מחלת ניוון שרירים קשה. במחלה נפגע תפקודם של תאי העצב המפעילים את השרירים, וכעבור זמן קצר תפקוד השרירים יורד לאפס, והחולה אינו מסוגל גם לאכול או לנשום בכוחות עצמו. תוחלת החיים של החולים היא בדרך כלל שנים אחדות לאחר האבחון. רופאיו של הוקינג העריכו תחילה שנותרו לו כשנתיים לחיות, והוא החליט לפרוש מהלימודים. לאחר מכן התברר כי מחלתו מתקדמת לאט יותר, והוא נענה לעצת הרופאים ולעידוד של המנחה שלו, והמשיך בלימודים בכל זאת.

maximize-image
סטיבן הוקינג. צילום: שאטרסטוק

בעבודת הדוקטורט שלו לקח הוקינג את הרעיון של נקודה סינגולרית הנמצאת במרכזם של חורים שחורים, והחיל אותו על היקום כולו. חור שחור הוא גוף בעל מסה גדולה המרוכזת בנפח קטן מאוד, ולכן בעל כבידה כה חזקה עד ששום דבר לא יכול להימלט ממנה, אפילו קרני אור. במרכזו של חור שחור יש נקודה שבה מרוכזת רוב המסה, והצפיפות שלה למעשה אינסופית מבחינת הפתרון של משוואות השדה. בתקופה שמודל המפץ הגדול עדיין היה שנוי במחלוקת מדעית, חישב הוקינג את התכונות של היקום המתפשט והראה כי היקום עצמו היה יכול להתחיל מנקודה סינגולרית כזו.

למרות מגבלותיו הוקינג לא הפסיק לסייר בעולם, וביקר בכל היבשות, בהן אנטארקטיקה. ב-2006 ביקר בישראל ונשא הרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא אפילו חלם לטוס לחלל, והיה אמור להיות אחד הנוסעים הראשונים ביוזמה השאפתנית של איל ההון הבריטי ריצ'רד ברנסון להטיס תיירים לגבול החלל. בשנת 2007 קיבל הזדמנות לחוות חוסר כבידה במטוס לאימוני אסטרונאוטים המבצע צלילות ארוכות, ומקנה לנוסעים תחושה של חוסר כבידה בזמן הנפילה החופשית. "התחושה של חוסר כבידה הייתה נפלאה, והחלקים של כבידה חזקה לא היו בעייתיים מבחינתי. הייתי יכול להמשיך בכך עוד ועוד. חלל, הנה אני מגיע!", אמר הוקינג לאחר ההתנסות שנמשכה שעתיים. כשנשאל בהזדמנות אחרת מדוע הוא אוהב להסתכן, אמר "אני רוצה להראות שאנשים לא צריכים לתת למוגבלות פיזית לשים להם גבולות, כל עוד אין גבולות לרוח האדם".

"דמותו של סטיבן הוקינג מתנייד בכסא הגלגלים החשמלי, ראשו מוטה הצדה וידיו השלובות מפעילות את הכסא, נתפסת בדמיון הציבורי כסמל ממשי של ניצחון הרוח על מגבלות החומר", כתב רוג'ר פנרוז בהספד לידידו ושותפו לעבודה המדעית.

עקבו אחרינו גם ב-Google News