accessibility-icon
share-icon

מעל חצי מהציבור: אין לנו אמון בבתי המשפט ובמשטרת ישראל

יצחק אבוחצירא

יצחק אבוחצירא

ד שבט ה'תשפב (06.01.22)

0

like

0

dislike

מדדים שמפרסם היום המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלים תמונה לא פשוטה על האמון שהציבור נותן לגופי הביטחון, הממשל והמשפט של מדינת ישראל | הנתונים המלאים בפנים


המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם היום (חמישי) בין היתר, את מדדי אמון הציבור ברשויות, בגופי הביטחון של המדינה, בתקשורת ועוד. הממצא המפתיע: אמון הציבור בצה"ל חווה ירידה משמעותית מאז הפעם האחרונה בה נמדד.

צה"ל – ירידה משמעותית באמון הציבור

הציבור היהודי נתן אמון גבוה מאד בצה"ל בחודש יוני האחרון – 90% מהציבור האמין לגוף הביטחון הגדול בישראל. אך בחודש אוקטובר האחרון חלה ירידה של 12% באמון הציבור, והוא עומד על 78%.

מוסד נשיא המדינה נמצא במקום השני מבחינת אמון הציבור אך בפער גבוה מאד מהמקום הראשון, עם 58% אמון של הציבור היהודי, ללא שינוי של ממש מאז הפעם האחרונה בה נמדד.

maximize-image
images-count9+
הרמטכ"ל אביב כוכבי. צילום: דובר צה"ל

בית המשפט העליון, באופן מפתיע דווקא עלה בשנה האחרונה ל-48%, לעומת 42% בחודש אוקטובר אשתקד. האמון במשטרת ישראל ממשיך לצנוח והוא עומד על 33.5% בלבד, לעומת 41% באוקטובר 2020. במגזר הערבי האמון במשטרה, בעיקר לאחר 'שומר החומות' עמד על כמעט פי 3 פחות – 13% בלבד, לעומת 26% באוקטובר 2020. עם זאת בחודש אוקטובר האחרון עלה בתשעה אחוזים ועומד על 22%.

maximize-image
images-count9+
צילום: יונתן זינדל פלאש 90

ממשלת ישראל משמרת את חוסר האמון בה, זאת על רקע מערכות בחירות רבות, ממשלות מעבר, פוליטיקאים שמבטיחים דבר אחד ומבצעים דברים אחרים לגמרי, וממשלת שינוי שלא מצליחה לעמוד בהבטחותיה הרבות. האמון שניתן לה ע"י הציבור היהודי עומד על 27% בלבד.

maximize-image
images-count9+
ירידה באמון הציבור הערבי מאז שומר החומות. צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90

גם כלי התקשורת באופן כללי לא זוכים לאחוזי אמון גבוהים מהציבור, ומסתפקים ב-25% בלבד. כנסת ישראל זוכה ל-21% אמון בלבד, ובתחתית הרשימה – כלל המפלגות עם אמון של עשרה אחוזים בלבד.

maximize-image
images-count9+
משטרת ישראל זוכה ל-33.5% בלבד. צילום: שאטרסטוק
כשני שליש מהישראלים – "מצבה של ישראל טוב"

שני שליש מהישראלים מעריכים את מצבה הכללי של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד" (65%). עם זאת, זהו השיעור הנמוך ביותר שנמדד בעשור האחרון. הערכת המצב הכללי במדינה הורעה בעיקר בקרב הציבור הערבי. בחודש יוני האחרון הגדירו כ-48% את מצבה של המדינה כ"רע או "רע מאד". עם זאת באוקטובר שאחריו חל שיפור בהערכתם עם 28% שהגדירו את מצבה ככזה.

maximize-image
images-count9+
מדינת ישראל. צילום: שאטרסטוק

הציבור שנטה להעריך את מצבה של המדינה כ"רע" בשנים האחרונות היה הציבור שמצוי בצד השמאלי של המפה הפוליטית. עם זאת, ממשלת בנט-לפיד, שמשלבת בתוכה את גורמי השמאל והמרכז, הובילה כנראה לשיפור בהערכת המצב שלהם. בחודש אוקטובר, כמעט שליש מהשמאל הגדיר את מצב המדינה כ"טוב" או כ"טוב מאד", לעומת 17% בלבד בחודש יוני 2021.

מבחינת הציבור שממוקם במרכז המפה הפוליטית נרשמה גם כן עליה משמעותית: 39% מעריכים את מצבה כ"טוב" או "טוב מאד", לעומת 26% בחודש יוני. עם זאת ובאופן לא מפתיע מי שחווים את מצבה של המדינה לרעה הם הציבור בימין, שקרוב לשליש ממנו מעריך את המצב כ"טוב/טוב מאד", לעומת 39.5% קודם הקמת הממשלה.

רוב היהודים גאים בהיותם ישראלים

רוב גדול ומוחץ של היהודים גאה בהיותו ישראלי (84.5%). אך על רקע מבצע 'שומר החומות' ומתיחויות נוספות בין הציבור הערבי למדינה, ישנה ירידה חדה במיוחד של הערבים שגאים בהיותם ישראלים: 27.5% בלבד, לעומת 65% בשנת 2019.

maximize-image
images-count9+
מרבית הישראלים גאים להיות יהודים. יהודים בכותל. צילום: שאטרסטוק

למרות זאת, הערבים עדיין סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו (66%). בציבור היהודי המספרים יותר גבוהים – 76% שסבורים כך. שיעור של 72% מכלל הציבור מעדיפים גם להישאר לגור במדינת ישראל, אפילו אם תובטח להם אזרחות במדינה אחרת. מדובר בעליה מהשנה שעברה, אז רק 65% ענו כך.

למרות הכל – הערבים לא מוותרים על ישראל

על אף שנדמה לעיתים כי רבים בציבור הערבי היו מוכנים לעשות הכל, העיקר לא לגור במדינה תחת שלטון ציוני ויהודי, הנתונים מוכיחים אחרת. לא פחות מ-80% מהציבור הערבי מעדיפים להישאר לגוץ בארץ ולא לעבור למדינה אחרת, גם אם תובטח להם אזרחות. מדובר במספרים גבוהים אפילו יותר מהציבור היהודי, שכ-70% מתוכו יבחרו להישאר לגור בארץ.

maximize-image
images-count9+
ערבים בירושלים. צילום: שאטרסטוק

בחלוקה לפי מחנות פוליטיים, הימין באופן לא מפתיע מככב עם 74% מתוכו שהיו נשארים לחיות במדינה. במרכז המספר נמוך יותר ועומד על כ-67.5%, והציבור שסוגר את הרשימה באופן צפוי הוא הציבור שמגדיר את עצמו כשמאלני, ממנו רק 57% אחוזים היו עומדים בפיתוי ונשארים לגור במדינה.

מתח בין יהודים לערבים – עליה חדה מהשנה שעברה

במדינת ישראל, ארץ קיבוץ הגלויות, ניתן להרגיש את המתח השורר באוויר בכל עת וזמן. הגורמים למתיחויות הם רבים ומגוונים ובראשם כמובן המתיחות בין היהודים לערבים. הערבים במספרים גבוהים במיוחד מרגישים את המתיחות (64%) לעומת מספרים נמוכים יותר אך עדיין גבוהים אצל היהודים – 42.5%. באופן כללי המתח עומד על כ-46%, שהם כמעט 20% יותר מהשנה שעברה.

maximize-image
images-count9+
מתיחות בין ערבים ליהודים. לינץ' שביצעו ערבים ביהודי. צילום: שלו שלום טי פי אס

המתח הבא ברשימה הוא כמובן המתח בין הציבור הימני לשמאלני, שבניגוד לשנים הקודמות, בהן ניצב במקום הראשון, הוא ניצב הפעם דווקא במקום השני ועומד על 32%. בהחלט – יש לו סיבה טובה.

רוב הימנים סבורים: מגיע לנו יותר זכויות מאזרחים שאינם יהודים

48% מהיהודים סבורים כי צריכות להיות להם בישראל יותר זכויות מאשר לאזרחים הלא-יהודים שכן "ישראל היא מדינה יהודית". מדובר בעלייה של 21% אחוז מאז שנת 2018, אז רק 27% היו סבורים כך.

בחלוקה לפי דעות פוליטיות, רוב הימין סבורים כי מגיע להם יותר זכויות (57%), במרכז הרבה פחות – 28% בלבד, ובשמאל רק 5% חושבים שמגיעים להם זכויות יתר.

maximize-image
images-count9+
"מדינה של העם היהודי". צילום: שאטרסטוק

מבחינת תחושת הביטחון, רוב היהודים (61%) סבורים כי מדינת ישראל צולחת את האתגר ודואגת לביטחון אזרחיה. לעומת זאת הציבור הערבי מרגיש ההפך ורובם סבורים כי המדינה לא דואגת לביטחון אזרחיה. רק כ-33% סבורים אחרת. יש לציין כי מדובר בירידה חדה לעומת השנים הקודמות ובעיקר בשנת 2019, אז עמדה תחושת הביטחון על 64%. שליש בלבד מהמרואיינים סבורים כי ישראל מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, ללא הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים.

מדובר צה״ל נמסר: "צה״ל הוא צבא העם ואמון הציבור מהווה מרכיב חשוב במימוש ייעודו. צה״ל רואה את נושא אמון הציבור כמרכיב משמעותי ביותר בביטחון הלאומי, ומקיים תהליכי למידה ושיפור בהתאם".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת כל העת להעלאת אמון הציבור בקרב כלל אזרחי ישראל. מדובר ביעד ארגוני מרכזי, מתוך תפיסה לפיה אמון הציבור במשטרה הוא תנאי הכרחי לפעילותה התקינה במדינה דמוקרטית.

המשטרה מבצעת פעולות רבות להעלאת אמון הציבור, בהם: שיח רציף מול כלל המגזרים באוכלוסייה, התאמת שירותי המשטרה המקומית לצרכי הקהילה תוך שיתוף הציבור במיפוי הבעיות המקומיות, הקמת יחידות שיטור עירוני למתן מענה לסוגיות המטרידות את האזרח ועוד.

בשנתיים האחרונות בהנחיית הדרג המדיני משטרת ישראל פועלת באכיפת תקנות הקורונה, משימה מורכבת, חשובה מאין כמותה שמביאה עמה חיכוך יומיומי דווקא עם האזרח הנורמטיבי שומר החוק, משימה שאין עוררין על כך שמהווה אף היא גורם לשחיקה של אמון הציבור במשטרה, אך הכרחית לשמירה על שלומם ובריאותם של אזרחי ישראל.

maximize-image
images-count9+
שוטרים אוכפים סגר, ארכיון, צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

זאת ועוד, משטרת ישראל פועלת מתוקף סמכותה כנגד עבריינים ולמען האזרח הנורמטיבי, מכאן שבאופן טבעי לעולם לא תזכה לאהדה מלאה.

משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים מממשים תכנית רב שנתית של הגדלת מצבת כוחות השיטור ברחבי הארץ לצד הרחבה משמעותית של כוחות המילואים, לבטח נוכח אירועי 'שומר החומות' אשר העידו יותר מכל על החשיבות במוכנות המשטרה בכוחות מותאמים לעיתות חירום ובהתפתחות התקוממות עממית רב זירתית.

במקביל פועלת המשטרה להעמקת השירותים במגזר הערבי תוך מתן מענה לצרכים הייחודיים של החברה הערבית, לצמצום הפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון והאמון במשטרה ובשלטון החוק בקרב האזרחים.

משטרת ישראל תמשיך לפעול להגברת אמון הציבור במשטרה ולטפל בכל מה שמפריע לאזרח תוך קידוש השונות בין תאי השטח, במטרה לשרת ולהגן על כל אזרחי מדינת ישראל".

עקבו אחרינו גם ב-Google News