אין ספק שזה היה השבוע הכי מטלטל שעבר על המגזר החרדי בשנים האחרונות; עיתונאים ליקקו את שפתותיהם מול האייטם הלוהט והרחוב החרדי הפגוע שנפל כפרי בשל לידיהם. ארגוני הנשים צעקו לצדק, והאינטרסנטיים שמחים לאיד. ומול כל אלה, ציבור שלם שעד עכשיו לא יודע באיזה צד של הגדר לעמוד.
בזמן כזה אולי מוטב לכל חרדי לגזור על עצמו שתיקה, שכן, איש מעולם לא הפסיד ממה שלא נאמר.
אבל כעת כשהרוחות שוככות לאיטן והציבור כבר עסוק באייטם הבא, נראה כי יש כמה תובנות מהפרשה הזאת שכדאי לתת עליהם את הדעת ולאמץ לקראת הפרשיות שעוד יבואו:
- הנפגעות
הבחישה האינסופית במצבן. ה'כאילו' אכפתיות של כל מיני אנשים שאין להם כל ידע וניסיון מקצועי שלפתע מתגלים כמומחים ויודעים הכי טוב מה עובר עליהן ואיך לנהוג בהן, ובפועל עושים את ההפך הגמור. במקרים רבים הזעקה בשמן בשער בת רבים לא הייתה ממקום נקי, כמעט אף פוסט או הבעות סלידה ושאט נפש ובכלל זה השיח המתלהם ברשתות החברתיות לא התהדרו בכנות וביושר. הם היוו שופר לכל מאן דבעי על כל תסכוליו, הגיגיו, ועיגולי אמת לפי הצורך.
- קיצוניות ודם
כן, המגזר החרדי עובר כאבי גדילה קשים וכואבים, וזה טבעי ומתבקש. אבל גילויי קיצוניות וקמפיינים מחרידים הכוללים תמונות זוועה ומרוחים בדם לא באמת מסייעים בכלום, וההיפך. הם יוצרים ריאקציה. גורמים לאלה שעד כה גם ככה לא הביעו דעה או ניזונו מעיתונות חרדית בלבד לכעוס יותר, להתכנס יותר ולהחליט בעצמם איך לעורר את ילדיהם וליצור מוגנות.
- אנשי היח"צ
או אולי נכון יותר לקרוא להם אנשי היחס. אותם שבוחשים ובוחשות בתחום הפגיעות המיניות. הם אכן גילו מקרי פדופיליה ופגיעות אחרות, וואו! בהחלט הישג ענק. אולם לצערינו כל בר דעת שחי בעולם הזה נתקל במקרים כאלה, כי מה לעשות אנחנו חיים בעולם קשוח, עם אנשים חולים וזה סיפור נפרד. אך כאן מגיע האבל הגדול; יופי, גיליתם, חשפתם פרשיות. מכאן והלאה, כל ניסיון לנצל את גל הפרסום, ליהנות מאור הזרקורים ולסחוט עד הקצה את תשומת הלב של הציבור נעשה פתטי ומביך.
פועלם.ן מבורך. אבל הבעת דעות בדברים שאינם קשורים לתחום עשייתם זה כבר הופך אותם במידה רבה ללא אמינים. המגזר החרדי אמנם צריך להתפכח ולפעול שונה. אך השאלה היא איך ומאיזה מניע ועל ידי מי. שינוי אמיתי יתרחש רק אם הוא יבוא ממקום נקי, אמין ורציני.
- די להיות עדר
נראה כי חלק גדול מהציבור משחר למוצא פיהם של כל מיני רטוריקנים ומובילי דעה בכדי להחליט איך להתייחס למקרים הקשים הללו של הפגיעות המיניות ומה לעשות בילדים שלהם.
היי, אנשים בוגרים קחו אחריות על הילדים שלכם! שבו רגע, תבחנו את הדברים, תכירו את המאפיינים היחודיים של הילדים שלכם ותפעלו. בלי עזרה מכל מיני חכמולוגים למיניהם. אני נתקלת רבות בהורים מחליפים דעה כל חמש דקות כי זה אמר ככה ואילו השנייה כתבה בסטורי שלה אחרת.
ובכן, תתעשתו! תהיו אינדיווידואלים. מול המקרה הזה ובכלל – תחשבו ותעשו כפי שהכי נראה לכם לנכון!
הכותבת היא בלוגרית, אשת שווק ופרסום מלווה עסקית ומרצה.
