כשרופא לא מועיל ואפילו מזיק, התוצאה עלולה להיות פגיעה חמורה באיכות החיים. תביעת רשלנות רפואית לא תתקן את הנזק, אבל עשויה לספק לפחות פיצוי כספי
הרפואה במאה ה-21 רושמת הצלחות רבות, בכל התחומים: כירורגיה, פלסטיקה, אורתופדיה, רפואת שיניים ועוד. ההליכים הרפואיים עצמם השתכללו בשני העשורים האחרונים, הציוד שמסייע לרופאים ולרופאות השתכלל גם כן, והצוותים הרפואיים עוברים הכשרות מקיפות ויסודיות מאוד. הרפואה יודעת לטפל במצבים שבעבר לא היה להם פתרון, ומצליחה גם להגדיל את תוחלת החיים וגם לשפר את איכות החיים.
אבל גם במציאות כזו, ישנם למרבה הצער מקרים שבהם למטופל או למטופלת ספציפיים נגרם נזק. במקרה כזה עולה השאלה האם מדובר ברשלנות רפואית או בטעות שהייתה בלתי נמנעת. ההבחנה חשובה בעיקר בהיבט המשפטי: רשלנות רפואית מאפשרת למטופלים לתבוע פיצוי על בסיס דיני הנזיקין, בעוד טעות שאינה רשלנות לא מקנה זכות זו.
מבחן הרופא הסביר
המבחן החשוב ביותר לצורך קביעת רשלנות רפואית, בניגוד לטעות בלתי נמנעת, הוא מבחן הרופא הסביר. זהו מבחן פשוט שכולל שאלה אחת בלבד: האם רופא סביר אחר היה נוהג באותו אופן כמו אותו רופא שגרם נזק למטופל או למטופלת. אם התשובה חיובית, אין מדובר ברשלנות רפואית. לעומת זאת, אם התשובה שלילית – ייתכן שאכן מדובר ברשלנות רפואית.
הכלל הנ"ל חל לגבי סוגים שונים של מצבים שהובילו לפגיעה בחולה במקום לשיפור המצב: מתן תרופה לא נכונה או טיפול לא מתאים, אי הפניה לבדיקה חיונית, ביצוע כושל של פרוצדורה רפואית כזו או אחרת (כולל לידה, ניתוחים פלסטיים וטיפולים דנטליים) וגם כשלמטופל או למטופלת לא נמסר כל המידע הרלוונטי, ולכן נמנעה היכולת לקבל החלטה על סמך תמונת מצב מלאה.
האם ישנה חשיבות לכוונה?
לא. דיני נזיקין, שעוולת הרשלנות נכללת בהם, מעניקים פיצוי לאדם שניזוק גם אם למזיק לא הייתה שום כוונה להזיק. בתחום הרשלנות הרפואית זהו כמובן אלמנט קריטי – משום שרופאים מן הסתם מעוניינים לסייע למטופלים שלהם. יחד עם זאת כוונה טובה לא מספיקה במקרה כזה, ואם פעולה כזו או אחרת בוצעה באופן לקוי, וכאמור כזה שרופא סביר לא היה נוהג כך, ישנה עילה לתביעה.
מי קובע איך היה נוהג רופא סביר?
באופן עקרוני מי שמוסמך לקבוע אם אכן התרחשה רשלנות רפואית הוא בית המשפט שאליו הוגשה התביעה. בדיוק כמו במשפטים אחרים, השופטים בוחנים את החומרים המוצגים בפניהם ובסופו של הליך משפטי פוסקים האם התביעה מוצדקת או לא.
באופן טבעי לשופטים אין השכלה רפואית רלוונטית. על-מנת להוביל לקבלת התביעה, עו"ד לתביעות רשלנות רפואית מגייס מומחה בתחום ומציג בפני השופט/ת חוות דעת מקצועית של אותו מומחה. חשוב מאוד לוודא שהמומחה אכן רלוונטי לתיק הספציפי: כך למשל אם התביעה מוגשת עקב אי אבחון סרטן בזמן,
נדרשת חוות דעת של רדיולוג מומחה (רדיולוגים הם רופאים שהתמחו בפענוח תוצאות בדיקות דימות כמו MRI, אולטרסאונד, CT וכו'). באופן דומה ניתוח פלסטי שגרם נזק מחייב חוות דעת של מומחה לכירורגיה פלסטית בעל ניסיון רב.
חוות דעת נוספות – לגבי היקף הנזק
מומחה לרשלנות רפואית עם ניסיון רחב היקף בהגשת תביעות כמו למשל עו"ד סאמי אבו ורדה עשוי לצרף לכתב התביעה עוד חוות דעת – לגבי היקף הנזק. כך למשל אם לצד הפגיעה הפיזית ישנו גם סבל רגשי ממשי, חוות דעת של פסיכולוג או פסיכיאטר עשויה להשפיע על השופטים. באופן עקרוני ניתן לתבוע פיצוי הן בגין נכות פיזית, הן בגין נכות תפקודית, הן עבור סבל וכאב, הן בשל אובדן שכר (עד להגשת התביעה וגם בעתיד) וגם עבור הוצאות שונות שנגרמו לאדם (וגם כאלה שעוד יצטרך להוציא, למשל עקב הצורך בקבלת עזרה כדי להתנהל ביומיום).
