דירתו של שאול, קטוע רגל שגר בחורף הירושלמי בתנאים – לא תנאים מדברת בעד עצמה: דירה ללא חימום, המיטה נמצאת בחדר השינה שנמצא בסלון וכמה שמיכות שהעניקה לו עמותת חסדי נעמי שוכבות על מיטתו, מנסות לכפות על הקור.
הוא חי מקצבת ביטוח לאומי שלא עולה על סך 3200 שקלים. מכיוון שהוא נכה, המדינה מקצה לו בנוסף 1400 שקלים לעוזרת בית, שתבשל ותנקה לו בזמן שאינו יכול לעמוד על רגליו. יחד הסכום הזה מגיע אולי לגובה השכירות שלו, כך שנותר ללא עודף למזון ולחימום.
המקרה של שאול מייצג עשרות אלפי קשישים שבקושי מצליחים לשרוד. בשבוע שעבר התפרסם דוח העוני כאשר על פי הנתונים חיים בישראל כ 160 אלף קשישים שנמצאים מתחת לקו העוני. דליה בדומה לשאול חיה במצוקה קשה, הסרטון הזה שעלה ברשת רק חשף את גודל המחדל בטיפול של המדינה בקשישים ונזקקים בכלל.
גם ניצולי שואה לא זוכים לחסד מהמדינה. כך למשל ראיה, שגרה לבדה בבית שמש סובלת מבעיות בלב וכבר חצי היא לא מצליחה להגיע לצינתור בבית החולים. בישראל של 2022 עדין לא מצאו דרך לסייע לניצולי השואה, מדברים הרבה על הצורך להקל עליהם אבל בפועל הם נותרים חסרי אונים.
בשנים האחרונות נחשפנו לתופעה של קשישים גלמודים שנמצאים מתים בביתם מבלי שאף אחד יודע מה קורה איתם, רק בשנה האחרונה מס המקרים הללו הגיע ל-171.
ישראל מתקשה לשמור על האוכלוסיה המבוגרת שלה וכנראה שמקבלי ההחלטות מתעלמים מהמשפט "אל תשליכני לעת זקנה".
