כבר כמעט ונמאס להצביע על מערכת החינוך כדלק שמזין את התפשטות מגיפת הקורונה בישראל. מאז התלמידים חזרו לספסלי הלימודים, ולאחר שכל שכבת הגנה במתווה המקורי של משרד החינוך קרסה- נדמה שאין מנוס מלעשות זאת שוב.
יכלנו להגיע לנקודת הזמן הזו במקום אחר. מבצע חיסוני הילדים, שהחל לפני קרוב לחודש- יכל לקנות את הזמן לו ישראל הייתה כל כך זקוקה. כל ילד שהיתי יוצא להתחסן בתחילת המבצע, היה מקבל השבוע את המנה השנייה וחוזר לבית ספרו מוגן מעט יותר.
נכון להיום, 18% מהילדים בקבוצת הגחל הזו מחלימים, 11% מחסנים במנה ראשונה ו-8% בלבד בשתי מנות. שתי הקבוצות הראשונות, לפי מחקרים עדכניים שרלוונטיים לוריאנט האומיקרון- לא מוגנות.
והאם אותם תלמידים לא מוגנים, המהווים כאמור 92% מקבוצת הגיל הזו, מגיעים לסביבת לימודים בטוחה? גם כאן, התשובה מצערת.
מתווה החינוך לגילאי יסודי שאושר השבוע, הוא הכל חוץ מבטוח. מבולגן, לא אחראי, כזה שלא למד כלום מהשנתיים האחרונות. במסגרתו, תלמידים בערים אדומות, שבבתי הספר שלהם יש התפרצות נרחבת- ילמדו ב׳צמצום מגעים׳, קרי קבוצות קטנות, למידה מרחוק, ולמידה מהבית כמוצא אחרון.
מיותר לציין שמהלך הזה לא גובה תקציבית או הדרכתית, וסגל ההוראה לא יודעים (וגם לא רוצים לדעת) מה לעשות.
במתווה הזה יש בעיה מובנית- הוא מניח שהתפרצויות בבתי ספר הן פועל יוצא של רמת תחלואה גבוהה בעיר ולא ההפך. כך, ערים כתומות וצהובות נוצרות ללא מענה.
אתעלם משאר שכבות ההגנה שאושרו, לכאורה. פיילוט מסנני האוויר בקושי החל (באיחור של שנה), מבצע מגן חינוך מקרטע- וההתגייסות של בתי הספר למאבק בנגיף נחלשת מתוך חשש מהורים מתנגדי חיסונים.
השבוע קיבלנו תזכורת נוספת לבעיה: כפי שפרסמנו, משרד הבריאות הודיע כי יפסיק לחסן תלמידים המשתתפים בפיילוט הכיתה הירוקה, מתוך חשש שהם מאומתים לקורונה (!) ללא ידיעתם. כאמור, חוסר האמון הבין משרדי גובר.
לצערנו, פקידי משרד החינוך, בגיבוי השרה- מצליחים לטאטא כל יוזמה בריאותית מחוץ לשטיח. כשברקע דיווחים על מסוכנותו הגבוהה של האומיקרון לילדים- נקווה שהמחיר שנשלם לא יהיה גבוה מדי.
