ב-2019, נרשם שינוי דרמטי בכל מה שקשור לביטוח סיעודי בישראל, כאשר רוב חברות הביטוח הגדולות הודיעו כי יפסיקו לספק ביטוחים סיעודיים. מומחים הבהירו כי היא לא תשפיע על כ-900 אלף ישראלים שכבר מבוטחים בפוליסות כאלו, אבל הצעד בהחלט עלול להפוך את העתיד של מי שטרם רכשו ביטוח סיעודי – ברובם צעירים שבכלל לא חושבים כיום על הצורך הזה – למורכב ומאתגר הרבה יותר.
ב"זכותי" מלווים אנשים רבים בתהליך מיצוי הזכויות הרפואיות המגיעות להם מהמדינה ומהביטוחים הפרטיים. לדברי מומחים בחברה, "מאז שחברות הביטוח הפסיקו להציע פוליסה סיעודית, האפשרויות העומדות בפני מי שרוצה לכסות עצמו בפוליסה כזאת הצטמצמו במידה ניכרת". כיום, ניתן לרכוש ביטוח סיעודי בעיקר דרך קופות החולים. אולם, אלו פוליסות שהתייקרו בצורה דרמטית בשנים האחרונות ומציעות הרבה פחות אפשרויות כיסוי וגמישות למבוטחים מאשר אלו של חברות הביטוח.
"החברות לא עושות מספיק כדי להקל על המבוטחים"
כיום, מסבירים ב"זכותי", אדם שהופך סיעודי נדרש להתמודד עם הררי בירוקרטיה, שרק נהיים יותר מסורבלים עם הזמן. כיום הפיצוי מגיע בעיקר מהמוסד לביטוח לאומי (שמנסה ללא הצלחה לפשט את הליכי המימוש) ומהפוליסות של קופות החולים, כמו גם מהפוליסות של חברות פרטיות – אבל, כאמור, רק למי שרכש ביטוח סיעודי לפני אותו השינוי הדרמטי ב-2019.
אומרים ב"זכותי. "למרבה הצער, בפני המבוטחים בפוליסות הפרטיות עומד תהליך ארוך ומייגע, בעת שהם באים לממש את זכויותיהם," אומרים ב"זכותי". "החברות לא עושות מספיק כדי להקל על המבוטחים ומשפחותיהם, שגם ככה נמצאים במצב בריאותי ונפשי מורכב. אנחנו באופן כללי ממליצים לאנשים שאנחנו מלווים לעשות הכול כדי להימנע מלהגיע לבית משפט, כי שם התביעות מתעכבות אפילו יותר".
משבר הסיעוד: עלול להשפיע על העתיד של כולנו
כדי להבין עד כמה משבר הסיעוד משמעותי ומה ההשלכות שלו על העתיד של המדינה, חשוב להתעכב לרגע על הסיבה שבגינה חברות הביטוח החליטו להפסיק להציע את הכיסוי הנדרש הזה. ניתן להעריך בביטחון רב כי תוחלת החיים במדינת ישראל תמשיך לעלות – דבר שיהיה מבורך לכל הדעות, אך גם יגדיל את הסיכוי שיחיו בינינו יותר אנשים מבוגרים שיזדקקו לתמיכה סיעודית באופן קבוע ולאורך זמן.
האנליסטים בחברות הביטוח מבינים זאת מצוין ולכן, מתוך אינטרס כלכלי, בחרו להפסיק להציע כיסוי סיעודי. כך, מעריכים המומחים, נטל תשלום קצבאות סיעוד ייפול על המוסד לביטוח לאומי ועל קופות החולים, בשיעורים שרק ילכו ויגדלו. ובנטל התשלומים הזה, כידוע, כולנו נושאים דרך המיסים שאנחנו משלמים למדינה. זאת, מבלי להזכיר את העובדה שתהליך הפיצוי והשיפוי יהפוך אף למורכב וארוך יותר, כזה שלא יהיה ניתן לצלוח ללא סיוע של גורמי מקצוע.
האם המדינה תתערב בזמן?
משבר הסיעוד נתפס כבעיה שאיש לא רוצה לעסוק בה. צעירים שאין להם ביטוח כזה לא חושבים שהם יזדקקו לו, ולכן לא מתייחסים לסירוב למהלך של חברות הביטוח כמשבר דחוף. מנגד, המדינה כיום נדרשת להתמודד עם נושאים דחופים יותר וגם היא לא מרימה דגל אדום בתחום הזה.
ב-2017, המדינה דווקא ניסתה לפתור את הבעיה, כאשר שר האוצר דאז משה כחלון ושר הבריאות דאז יעקב ליצמן השיקו רפורמה בתחום הסיעוד, שאמנם היו לה כוונות טובות, אך התקשתה לספק מענה למשבר. ניתן רק לקוות כי בשנים הקרובות הרשויות אכן ימצאו לכך פתרון ראוי, כמו לדוגמה להחיל חוק ביטוח סיעוד חובה, או לפעול בתקיפות נגד חברות הביטוח הגדולות.
אך בנוסף לאחריות המדינית, חשוב שכל אחד מאיתנו ידאג בעצמו לכיסוי שיגן עליו ועל יקיריו – וגם ידע למצות את כלל הזכויות שמגיעות לו במידת הצורך. "אם חברות הביטוח מערימות עליכם קשיים, חשוב להילחם על מה שמגיע לכם", מציינים ב"זכותי". "אנחנו יכולים כמובן לעזור בכך, בעזרת צוות מקצועי ומגוון שילווה אתכם בתהליך – החל מרופאים ועד לאנשי ביטוח שיעזרו לקבל את מה שמגיע לכם מהמערכת, שלא תמיד נדמה כי היא פועלת לטובתכם".
