בשיא הטבעיות
לפני שחומרי הגלם נכנסים למפעל, הם עוברים בדיקה מיקרוביאלית לאיתור זיהום חיידקי. המיצוי של חומרי הגלם נעשה בדרך כלל בתוך ריאקטורים, כלומר בתוך כלים שמתבצעת בהם תגובה כימית, כשהם סגורים בוואקום, ואין בריחה של אויר. המקור של חומרי הגלם הוא לרוב טבעי. המפעל מקבל אבקה בצבע לבן – צהוב. האבקה עברה מיצוי של החומרים הפעילים מצמחים שעשירים בוויטמין C. במפעל מוסיפים לזה אבקה של הצמחים אסרולה ורוז היפ שעשירים בויטמין C וגם חומרי נשא שמדביקים את הטבלייה. חומרי הנשא נותנים נפח לטבלייה, כך שהיא לא תהיה שבירה, ובכך גורמים לה להתפרק טוב יותר, ולאחר מכן להתמוסס במערכת העיכול.
השימוש בחומרי נשא בדומה לתעשיית התרופות. רק שבמפעלי תוספי התזונה, לא משתמשים בחומרים שעלולים לעורר אלרגיות, כגון: לקטוז, גלוטן, סויה או סוכר שלא טוב לחולי סוכרת. לצורך השוואה, בתעשיית התרופות קיים שימוש נרחב בלקטוז. הלקטוז משמש כדבק מצוין. לכן קל יותר לייצר טבליה עם לקטוז. במפעל תוספי התזונה משתמשים בתאית. תאית היא חומר שלא עושה ראקציה (תגובה) עם חומר אחר. זאת ועוד, מקורו של הצבע הוורוד של תוספי התזונה, מתמצית גזר שחור או מתמצית סמבוק. ומקורו של טעם הפטל שבסירופים, מפרי הפטל.

משוחרר עד תום ההליכים
ויטמין C מסיס במים. כך, שאם חלילה נטלנו ממנו קצת יותר מידי, העודפים שלו לא יצטברו בגוף, כפי שקורה כשנוטלים ויטמינים שמסיסים בשומן. כי העודפים יופרשו בשתן. ולא, אין כאן המלצה ליטול ויטמין C ללא הגבלה, להיפך. במצבים כמו במחלת השפעת שבהם צריך ליטול כמות גדולה יחסית של ויטמין C, יוצא שרוב הוויטמין יופרש בשתן. בעבר, הפתרון היה ליטול כמוסה אחת בכל שעתיים. הבעיה שקשה לזכור מתי לקחנו וכמה לקחנו. לכן מומלץ ליטול ויטמין C בשם אסטר C (עם האות ט', אין כאן שגיאת כתיב…). מדובר במולקולה פטנטית שמגבירה את יעילות הספיגה ואת משך הזמן שהוויטמין נשאר בגוף -כלומר פי ארבע יותר מוויטמין C רגיל.
למולקולה קוראים גם קלציום (סידן) אסקורבט (חומצה אסקורבית זה ויטמין C). כך שהקשירה של הוויטמין C עם הסידן גורם לשחרור המושהה של הויטמין. תחפשו על האריזה את המילים "שחרור מושהה", או "שחרור מבוקר", או S.R (Slow release). בנוסף, האסטר C מתאים לאנשים שסובלים מעודף חומציות בקיבה. וזה בזכות הסידן שבו. כי ה- pH של הסידן הוא בסיסי, לעומת ה- pH של ויטמין C שהוא חומצי. האסטר C מכיל 90% ויטמין C, רוז היפ ואסרולה ו- 10% חומרי נשא.
מה שבטוח
על גבי אריזות תוספי התזונה מצוינות האותיות: GMP משמעותן Good Manufacturing Practices. זהו תקן שבודק האם המוצר עומד בתנאים נאותים של יצור מזון. שזאת מערכת ניהול איכות ובטיחות קפדנית שמבטיחה ייצור, אריזה והפצה של מוצרים בסטנדרט גבוה במיוחד. זאת דרישה של משרד הבריאות הישראלי. גם ISO9001 מופיע על האריזות, זהו תקן אבטחת איכות בינלאומי שמחייב את המפעל המייצר, במערכת ניהול איכות בכל דרגי החברה.
בשורה התחתונה
מותר האדם מן הבהמה? לא בטוח. עובדה שהבהמות יכולות לסנתז בעצמן ויטמין C, ואנחנו לא. מרגישים רגשי נחיתות? מסתבר שגם הקופים, הקביה, הבולבול האדמוני ועוד כמה חברים לא מצליחים במשימה. והם, בשונה מאיתנו, צריכים להסתפק רק בויטמין C שמגיע מהמזון. שזה מעולה, אבל לצערנו, זה לא תמיד מספיק. החורף כבר כאן, לפחות לפי לוח השנה, והדבר הכי נכון זה ליצור ארון עזרה ראשונה לטיפול או למניעת מחלות החורף. לא עלינו כמובן. בתי המרקחת ובתי הטבע מפוצצים כעת בתוספי תזונה לחורף. טבליות, סירופים ותמציות שונות עברו כעת לקדמת המדפים. לכן מיד אחרי שמחת תורה, כדאי מאוד לרכוש תוספי תזונה שיהיו זמינים בבית ויצמצמו את מספר ימי המחלה שלנו.

שמח במטבח
מתכון למרק ירקות שורש
מצרכים:
1 בצל
2 שיני שום
4 גזרים
4 קישואים
1 שומר שלם
חצי צרור שמיר
חצי צרור כוסברה
1 כף שמן זית
1 כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:
קוצצים את הבצל, מועכים את השום ומאדים אותם בסיר עם מעט מים.
קולפים ומגררים את הגזר והקישואים וקוצצים את השמיר והכוסברה.
מניחים את כל הירקות בסיר וממלאים מים עד לכיסוי הירקות.
מכסים את הסיר במכסה, מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל עד שהשומר מתרכך.
מוציאים את השומר השלם, ומתבלים בשמן ובתבלינים.
טוחנים את המרק במקל טוחן.
הנטורופתית שרה בר אשר, היא עיתונאית, מבקרת מפעלי מזון, מרצה במכללה לרפואה משלימה במכון וינגייט ומרצה בנושאי תזונה ותעשיית המזון. https://sarabarasher.co.il/ 054-5493632
