זה לא משהו שקיים אתמול, הנתונים מדאיגים כבר שנים או יותר נכון בעיקר אלו שלא מפורסמים, אלו שמטאטאים מתחת לשטיח, תלונות שנסגרות "עקב חוסר ראיות" ושיח ברשתות החברתיות על האשמת הקורבן, כאילו זה עוד רלוונטי להאשים מישהי שנאנסה בשל מה שהיא לבשה.
על פי הערכות המשרד לביטחון פנים, אחת מכל שלוש נשים תותקף מינית בחייה – כאשר 84 אלף נשים נפגעות בשנה. המשמעות היא כי בישראל מתרחשות, על פי ההערכה, כ-230 תקיפות מיניות מדי יום. לפי מדד האלימות הלאומי, שפרסם המשרד בשנת 2014, שיעור עבירות האלימות המינית בישראל גבוה ב-10% מהשיעור הממוצע במדינות החברות הארגון החברות המפותחות OECD.
לפי הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שמובנה על נתוני רשויות המדינה. בישראל, מספר התלונות עולה בכל שנה, כמו כן, בשנת 2020 התקבלו כ-50 אלף פניות במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מתוכן 13,994 פניות חדשות – עלייה של 9% ביחס ל-2019 ו-52% ביחס לשנת 2015. 57% מהפניות עסקו בפגיעה בקטינות ובקטינים. לראשונה, מעל 50% מהפניות עסקו בפגיעות שהתרחשו בבית. 89% מכלל הפניות דיווחו על פגיעות בנשים, ושאר הפניות עסקו בפגיעה בגברים.
89% מהתקיפות נעשו על ידי אדם מוכר לנפגע או לנפגעת. 32% נפגעו על-ידי בני משפחה, ועוד 13% נפגעו בידי בני זוג בעבר או בהווה. 25% מהפוגעים הם ידידים, שכנים או מכרים. 53% מהפגיעות התרחשו במגורי הנפגעת, הפוגע או מגורים משותפים. 77 פניות עסקו בפגיעה שהתבצעה באמצעות סם אונס. זאת, ביחס להרשעה אחת בלבד באותה השנה.
מהפכת Me Too שהחלה להתפשט באופן ויראלי באוקטובר 2017 ומטרתה הייתה להמחיש את השכיחות הגבוהה של תקיפה מינית וכמו גם, לייצר שיח ולהעלות למודעות את נושא הפגיעות המיניות ולתת לנשים תחושה שהן לא לבד. המהפכה הגיעה גם לישראל ולא מעט נשים וגברים מפורסמים שיתפו את סיפוריהם, כמו גם אנשים אנונימיים אך כמו שהיא הרעידה את השיח הציבורי כך היא גם דעכה ונראה לפי הנתונים של הדו"ח כי לא הרבה נעשה או השתנה מאז.
תאיר אלטשולר היא תחקירנית וסטודנטית באוניברסיטה העברית בירושלים
