במדינת ישראל כיום, מוגדר משחק הפוקר כ"משחק מזל", מאחר שהקלפים למשתתפי המשחק באופן אקראי. כאשר מדובר במזל – החוק בישראל אוסר קיום משחק למטרות הימורים.
עם זאת, בפסק דין שניתן בשת 2018 התיר ביהמ"ש לרשות המסים לגבות עד 50% מס מרווח שהגיע ממשחקי פוקר. למעשה, היתר זה הקביל את משחקי הפוקר לעבודה רגילה, בה משלם העובד עד 50% מהשכר, בהתאם להכנסותיו, בניגוד לזכייה בלוטו למשל – שם ניתן לגבות עד 35% מס בלבד מסכום הזכייה.
מה שנעשה כאן למעשה זה להפוך משחק מזל בהגדרתו למשלח יד מבחינת רשויות המסים, אך עם זאת עדיין להשאירו מחוץ לחוק. חברת הכנסת שרן השכל המשמשת כיו"ר הועדה לחינוך, תרבות וספורט אמרה בדיון כי "על המדינה להחליט אם משחק פוקר הוא משלח יד או משחק מסוכן. אי אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו – מצד אחד למסות את הזכיות של השחקן בשיעור גבוה כאילו מדובר במשלח יד, ומצד שני להתייחס לפעולה כאל משחק מסוכן מבוסס מזל שאסור על פי חוק".

נציגי האוצר שנכחו בדיון הבהירו את עמדת המשרד וטענו כי משחק הפוקר הוא משחק ממכר שפוגע בשכבות החלשות, והוסיפו כי הם מגבשים בימים האלה מחקר אודות הסכנה במשחקי הימורים.
מנגד טענה ח"כ השכל כי עמדתם אינה הגיונית "למה אתם לא אוסרים אלכוהול אם הוא ממכר ואם הוא פוגע? העמדה שלכם היא לא מקצועית ולא מנומקת מחקרית. אני יכולה לתת לכם עשרות דוגמאות של דברים ממכרים שמשרד האוצר לא אוסר".
ח"כ השכל הוסיפה: "מי ממלא כרטיסי לוטו? השכבות החזקות? בן אדם שמכור להימורים לא יוכל לנצח טורניר פוקר. יש בטורנירי הפוקר בלמים ומעצורים. אנשים מכורים ואימפולסיביים לא יכולים לשחק את המשחק הזה.
אתם עושים צחוק מהעבודה. תגיעו מוכנים עם הבנה של חוקי המשחק ותשאירו לנו, חברי הכנסת, לעשות את העבודה הפוליטית" אמרה.

ח"כ סימון דוידסון, יו"ר השדולה לקידום ספורט מקצועי ועממי בישראל הוסיף: "בפוקר המיומנות עולה על מוטיב המזל; שחקני הפוקר אינם עבריינים. הגיע הזמן להפוך את המשחק לחוקי".
