שלשום (ב') הלך לעולמו שורד השואה אליאס פיינזילברג והוא בן 104. אליאס שרד לבדו תשעה מחנות השמדה, ביניהם מחנה אושוויץ, בירקנאו, בוכוונלד ודכאו. הוא השתתף בצעדת המוות.
בתום המלחמה חזר אליאס לביתו וגילה את הנורא מכל: כל בני משפחתו נרצחו במחנות ההשמדה השונים. מתוך הכאב הזה החליט אליאס לעלות לארץ ישראל. בשנת 69 הגיע לארץ ונשא לאישה את אשתו אסתר שפינגר ז"ל ששרדה גם היא את השואה, והקים איתה משפחה לתפארת.


אליאס הקדיש זמן רב בעשיה חברתית: הוא היה פעיל בעמותת "עמך" שעוסקת בתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה ונתן הרצאות לסטודנטים ולבני נוער.
בשנים האחרונות אימצה יחידת הסיירות של מג"ב ירושלים את שורד השואה אליאס, כחלק מפרויקט 'אבות ובנים' של החיל. הקשר ההדוק בינו לבין הלוחמים היה חם ואוהב. משפחת משמר הגבול מרכינה ראש לזכרו. יהי זכרו ברוך.

רס"מ שירה עראקי, לוחמת מג"ב שליוותה את אליאס ז"ל במשך 7 שנים כתבה לזכרו – "פרויקט אבות ובנים":
"הפרוייקט הכי חשוב שלקחתי בו חלק. בו כל יחידה מאמצת שורד שואה לחיקה, פרויקט בו זכיתי להכיר אדם מיוחד ואהוב.
הכל התחיל לפני 7 שנים כשאימצנו אותך ליחידה וכל מה שהיינו צריכים זה ללוות אותך, לצחוק איתך ולהנעים את זמנך. מה שקרה זה שאתה ליווית אותי, הצחקת אותי וידעת תמיד להעלות לי חיוך עם איזו בדיחה בספרדית כל פעם שדיברנו. מבלי לשים לב אתה אימצת אותי ונתת לי כח.
היום, בגיל 104 הלכת לעולמך והותרת חותם גדול.
לימדת אותי משמעותו של שורד אמיתי, טוב לב אין סופי ואהבת חינם. מבטיחה לזכור ולא לשכוח. תודה שהיית לצידי גיבור אמיתי. אסיים במשפט הקבוע בסיום כל שיחה שלנו: ״Te mando un millon de besos y abrazos״ – אני שולח לך מיליון נשיקות וחיבוקים".

