היום (א') לפני חמש שנים הלך לעולמו אחד היוצרים הגדולים ביותר בישראל, מאיר בנאי ז"ל. מלבד קלאסיקות שהשאיר לנו כמו 'גשם', 'אצלך בעולם', 'שער הרחמים' ועוד, בנאי גם דאג לכך שהמוזיקה תישאר במשפחה בדמותו של בנו הזמר נועם בנאי, שהפך בעצמו לא מזמן לאב. איך נועם מסכם את התקופה ללא אביו? איזו תובנה מיוחדת עלתה בו בעקבות הזמן שחלף?
כך כתב:
"היום חמש שנים מאז שאבא נפטר. עלינו להר המנוחות בירושלים ופתאום ממש הרגשתי איך עד היום הוא היה חסר לי כמשענת בתוך האבל שעברנו, כמה הייתי צריך אותו כחלק מההתמודדות עם האובדן, ואיך עכשיו ממש חודש אחרי שנולד בנינו בכורינו הוא חסר כל כך דווקא בחיים. איזה סבא מופלא הוא היה יכול להיות. כמה הוא אהב ילדים, איך הוא הרגיש קרוב אליהם, כאילו יש להם שפה שרק הם מבינים".
"נזכרתי במשל יפה שמתאר איך כל אדם הוא תיבת אוצר ואריה שרובץ על האוצר.
אנחנו נולדים רכים, תמימים ומלאים אהבה וחיים – אוצר, ועם הזמן אנחנו מגדלים בתוכנו את האריה כדי שישמור שאף אחד לא יפגע לנו באוצר, לא יתקרב מדי או ינסה לקחת. אבא, מי שהכיר בטח ראה מיד, ומי שלא הכיר בטח שמע בשיריו מיד, היה לו אריה שואג גדול. אולי כגודל האוצר ככה גודל האריה".
"בכל מקרה זו השפה שהייתה לו עם ילדים, שפה של אוצר לאוצר, איתם הוא יכול היה לשים את האריה בצד בלי לחשוש. עוד מקום שהיה קל להרגיש את האוצר שלך אבא באופן הכי חשוף בלי הגנות היה כשהיינו צוחקים צחוק מופרז".
"אז לסיום אני רוצה לברך אותנו, את כולנו, שנזכה לדמיין גם את מי שהכי מכעיס אותנו איך הוא נראה כשהוא מתפוצץ מצחוק עם הילדים שלו, איך הוא היה כשהיה תינוק רך. לראות בכל אדם את האוצר ולהבין שהיתר זה לא יותר מאריה אומלל שמופקד על השמירה, בלי שהוא באמת רוצה. זה התפקיד שלו. 'יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום'".
