בישיבת הממשלה שנערכה בתחילת השבוע הקודם התבטא שר האוצר ליברמן באופן שעורר את כעסם של אנשי התיירות. "סוכני נסיעות ומורי דרך: תתחילו לשנות מקצוע, מארבעה וחצי מיליון תיירים ירדנו ל-200 אלף, וזה גם כשמסתכלים על התחזיות. חלק ממורי הדרך כבר שינו תחום" כך אמר ליברמן.
בטקסט שפירסם, התייחס יהורם גאון להתבטאותו של ליברמן בביקורת וכתב – "כשר הוא צריך לכוון ולבנות מערכת "הצלה" שנותנת מענה וסיוע לאנשים שנותרו חסרי כל".
דבריו המלאים של יהורם גאון:
שר האוצר אמר "שסוכני נסיעות יחליפו מקצוע". האמת ניתנה להיאמר שמארבעה וחצי מיליון תיירים ירדנו למאתיים אלף, וכשמסתכלים על התחזיות הן לא מעודדות במיוחד. ואפילו שכך, לשלוח ציבור שלם להחליף מקצוע – נשמע לא טוב כשזה בא מפיו של שר, כי השר איננו "יועץ מס", הוא המדינה, והמדינה לא שולחת ממנה אנשים לשום מקום, תפקידה הוא לבוא לקראתם. מרופא שלמולו חולה אנוש, מצפים שיאמר לחולה על אף מצבו "נעשה הכל כדי להיטיב את מצבך", והוא באמת יעשה הכל, אבל רופא שיאמר לחולה "חבל שנתאמץ בשבילך, כי ימיך ספורים", זה לא רופא טוב זה רופא אטום!
הפטריוטים דנים בהישגיו של ליברמן:
שר אוצר במדינת רווחה, במדינה של חסד וחמלה כמו זו שלנו מיום היווסדה, איננו רואה חשבון או מנהל חשבונות שמחבר ומחסיר מספרים, הוא גם לא סטטיסטיקאי או אקטואר, הוא פניה של המדינה, ולכן החלטותיו הן תפיסות עולם בהן מובנית אחריות לגורלם של האזרחים. אם יש סקטור במדינה שנמצא במשבר, שר (אפילו שנתוניו נכונים ומוכחים) לא יכול להתנשא מעליו ולשלוח אותו "לחפש את אחותו", עם אמירות שהוא "לא מחלק סתם כסף".
כשר הוא צריך לכוון ולבנות מערכת "הצלה" שנותנת מענה וסיוע לאנשים שנותרו חסרי כל, והם חסרי אונים כי הם לא עובדים במפעל שאפשר לפטר בו לצורך יעול, הם אזרחים במדינה שמחויבת אליהם . הדבר האחרון שהייתי אומר למדריך תיירים בן שישים שישים וחמש שכל ימיו מראה לתיירים את יופיה של הארץ – ״תחליף מקצוע״ כי זה נשמע כאילו גירשת אותו מארצו.
