בהמשך השבוע, אמור שר הביטחון גנץ להיפגש שוב עם יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס. הפגישה הקודמת, בסוף אוגוסט, הסתיימה בכך שגנץ העניק לעבאס מספר מתנות אסטרטגיות. בין היתר, על יסוד טענתיו של עבאס בדבר קשייה הכלכליים של הרש"פ, הבטיח גנץ, לטענת הפלסטינים, שממשלת ישראל תעביר לרש"פ כספים שהוקפאו מכוח החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל ("חוק הקיזוז").
ואכן, במהלך חודש ספטמבר, העבירה ישראל לרש"פ 500 מיליון ₪. לטענת הרש"פ, 400 מיליון ₪ מתוך סכום זה הם כספים שלה – קרי כספים שהוקפאו מכוח חוק הקיזוז – ואילו 100 מיליון ₪ היו מקדמה על חשבון הכנסות עתידיות.
הואיל והכנסות הרש"פ ממיסים מעולם לא היו גבוהות יותר, נשאלת השאלה, מה גרם למשבר הכלכלי הנטען של הרש"פ?
בעשור האחרון סיוע החוץ לרש"פ צנח ביותר מ-90%. לפי דוחות כספיים שהיא פרסמה, בעשרת החודשים הראשונים של 2011 הוזרם לקופת הרש"פ סיוע בינלאומי בסך 2.605 מיליארד שקל. עד סוף אוקטובר 2017 ירד הסיוע בכ-50% ל-1.335 מיליארד שקל. נכון לסוף אוקטובר 2021, סיוע החוץ לרש"פ ירד לשפל של 224 מיליון שקלים בלבד, שמחציתו הגיעה במהלך חודש אוקטובר עצמו.
כאשר סיוע החוץ הגיע לשיאו ב-2011, ניצל עבאס את העודף כדי להעניק העלאת שכר אדירה למחבלים הפלסטינים הכלואים בבתי הסוהר הישראליים, והעלה את המשכורות שלהם במאות אחוזים. גאה בהישגו, כלי התקשורת ברש"פ דיווחו בהרחבה על משכורות הטרור הנוסקות, שהגיעו עד ל-12,000 ש"ח בחודש.
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" זיהה מיד את תגמולי הטרור כניצול לרעה מצד הרש"פ של כספי תורמים, ופרסם סדרה של דוחות שחשפו את מלוא ההיקף של תשלומי הרש"פ למחבלים.
תגמולי הטרור שהרש"פ משלמת כוללים משכורות גבוהות למחבלים כלואים, משכורות מובטחות לכל החיים ותפקידים ברש"פ למחבלים משוחררים, וקצבאות לכל החיים למחבלים פצועים ולמשפחות של מחבלים הרוגים.
התורמים הבינלאומיים זעמו ודרשו מהרש"פ לבטל את תשלומיה. כאשר הרש"פ סירבה, המדינות החלו להפחית את הסיוע לרש"פ, וחלקן הפסיקו לחלוטין.
השנים 2018-2017 היוו פרשת דרכים. בארה"ב, חוק טיילור פורס הוביל לשינוי כיוון, כך שרוב-רובו של הסיוע האמריקאי המוענק לרש"פ נהיה מותנה בביטול תשלומי הטרור. אחרי ארה"ב, הולנד ואוסטרליה הפסיקו את מלוא המימון שלהן לרש"פ. במקביל, נחקק חוק הקיזוז לפיו סכום הכספים שהרש"פ שילמה למחבלים יוקפא מכספי המסים שישראל גובה ומעבירה לרש"פ.
כתוצאה מחוק טיילור פורס הרש"פ הפסידה למעלה מ-600 מיליון דולר של סיוע פוטנציאלי מארה"ב בלבד. כתוצאה מיישום חוק הקיזוז הפסידה הרש"פ, עד כה, מעל 1.4 מיליארד ש"ח.
אילו הייתה מפסיקה לתמרץ טרור ולתגמל מחבלים, הרש"פ והכלכלה הפלסטינית היו נהנים ארבע פעמים לפחות: ראשית, הרש"פ תחסוך סכום שנע בין 700 מיליון למיליארד ש"ח שהיא משלמת בשנה למחבלים ולמשפחותיהם. שנית, המדינות שצמצמו את הסיוע שלהן לרש"פ יוכלו לחדש את הסיוע, ולהכניס מאות מיליוני דולרים נוספים. ישראל תוכל להפסיק ליישם את חוק הקיזוז, ובכך להגדיל את הכנסות הרש"פ בעוד 600 מיליון ש"ח בשנה. לבסוף, בהיעדר האלימות המתמדת, ניתן היה להתחיל פעילות של השקעות והפיתוח, והרש"פ הייתה יכולה לפרוח.
אך למרבה הצער, הרש"פ ועבאס הוכיחו שוב ושוב שהם אינם מעוניינים בשלום או בשגשוג לפלסטינים. הם מעדיפים לדבוק בדרך של חתירה לחיסול ישראל ולתגמל טרור. כפי שעבאס אמר פעמים רבות: גם אם תישאר בקופת הרש"פ רק "אגורה אחת בלבד," היא תשולם למחבלים.
אז לפני שייפגש גנץ שוב עם עבאס, כדאי לו לזכור: הרש"פ חווה, כביכול, קשיים כלכליים, רק מפני שהיא משלמת תגמולי טרור ענקיים למחבלים. הפסקת תשלומים אלה תוריד את מפלס הטרור ותעשיר את קופת הרש"פ. במקום שממשלת ישראל תמשיך לתמוך כלכלית ברש"פ, לטובת הפלסטינים ולטובתנו, הגיע הזמן לדרוש שעבאס והרש"פ יפסיקו לתגמל טרור.
1+סא"ל (במיל.) מוריס הירש הוא מנהל המחלקה המשפטית במכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית". הוא שירת במשך 19 שנים בפרקליטות הצבאית. בתפקידו האחרון שימש כראש התביעה הצבאית באיו"ש.
1+איתמר מרכוס הוא מנהל מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית." ספרו, Deception (הונאה: הבגידה בתהליך השלום) – שנכתב במשותף עם נאן ז'אק זילברדיק, תואר על ידי רוברט ברנשטיין, מייסד ארגון זכויות האדם Human Rights Watch, בתור "אחד הספרים החשובים ביותר שאתה עשוי להחזיק בימי חייך." מרכוס נבחר לרשימת "100 האנשים המשפיעים ביותר בחיים היהודיים או במדינת ישראל" של השבועון היהודי האמריקאי The Algemeiner.
