חוק הפייסבוק: הצעתו של ח"כ מאיר יצחק הלוי ממפלגת תקווה חדשה לפיה יוסמך שופט להוציא צו המחייב הרסת תכנים מהאינטרנט, אם נעברה עבירה פלילית או אם יש חשש לשלומו של האדם עליו נכתבו הדברים. החוק עבר בתמיכת 58 ח"כים שתמכו לעומת 46 שהתנגדו, ויעבור לוועדת החוקה.
באופוזיציה לא קיבלו את הצעת החוק בידיים מחבקות וטענו כי מדובר בחוק לסתימת הפיות בימין. ח"כ סמוטריץ' אמר: "זה החוק לסתימת פיות הימין, אחרי זה השתלטתם על התקשורת הממוסדת ברובה במדינת ישראל. אתם רוצים להפוך את עצמכם לצנזורים גם של הרשתות החברתיות. המקום היחידי שהימין, שהמחנה הלאומי והציוני במדינת עוד ישראל יכול להתבטא בו ויש לו חופש ביטוי, גם את הפה הזה תסתמו. לכל דבר תקראו הסתה, לכל דבר תקרא קריאה לאלימות. אתם הולכים בהצעת חוק דיקטטורית להפוך היום לצנזורים של חופש הביטוי ברשתות החברתיות במדינת ישראל".

ח"כ בנימין נתניהו העיר גם הוא בשלב ההצבעות על סתימת הפיות ומיד יצא החוצה תוך כדי שאמר "בחוץ אגיד למה", בניסיון לרמז על סתימת הפיות של הממשלה הנוכחית.
לאחר מכן עלה נתניהו לדוכן הנואמים, שם דיבר בתוקף: "החוק שמביאה לכאן הקואליציה הדורסנית הזו הוא סכנה גדולה לדמוקרטיה ולחופש הביטוי. ממשלת בנט, לפיד , סער איננה מסתפקת בתקשורת המגויסת. עכשיו היא רוצה לסתום לימין את הפה ברשתות החברתיות.

הרשתות החברתיות הן המקום היחיד, היחיד, שבו לימין יש עדיין חופש ביטוי מול התקשורת המגויסת של השמאל. אבל כפי שאנו לא מצמידים שופט לכל שיחה בין שני בני אדם, כך אנחנו לא צריכים להצמיד שופט כדי לצנזר את הרשתות החברתיות. כי פגיעה בחופש הביטוי ברשתות החברתיות היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה. זאת לא פגיעה בדמוקרטיה אלא פגיעה אנושה בדמוקרטיה.
זה לא יעזור להם. אני קורא לכל מי שהדמוקרטיה חשובה לו באמת להתנגד לחוק הרע והאנטי-דמוקרטי הזה. להילחם בכל תוקף למען חופש הביטוי שהוא נשמת אפה של דמוקרטיה אמיתית. ואם החוק הרע הזה בכל זאת יעבור, חברי ואני כשנחזור להנהגת המדינה אנו נבטל אותו יחד עם חוקי איראן הנוספים שהממשלה הרעה והאנטי דמוקרטית הזאת מעבירה כביכול בשם הדמוקרטיה".
באדיבות הכנסת
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, הגיבה לאישור הצעת החוק המאפשרת להסיר תכנים פוגעניים מהרשתות במליאת הכנסת הצהריים: "כיום ברור שצריך להרחיב את ארגז הכלים שמיועדים למנוע תוכן פוגעני ברשתות החברתיות, ואנו מבינים עד כמה התוכן הזה מסוכן ליחידים בפרט ולחברה כולה. דרך המלך להתמודד עם תוכן פוגעני היא באמצעות המשפט הפלילי, אבל ישנם מקרים שבהם נדרשת הסרה מהירה של תכנים למניעת נזק נוסף".
"עם זאת", מדגישה ד"ר שוורץ אלטשולר, "הצעת החוק הנוכחית אינה טובה מכמה טעמים. ראשית, היא לא מגדירה באופן מספיק מדויק באיזה סוגי תוכן מדובר (״נזק נפשי״ זו לא הגדרה מספיק טובה) והיא פותחת פתח בעייתי לצנזורה מטעם השלטון. לכן הצעת החוק פוגעת באופן לא מידתי בחופש הביטוי.

שנית, הצעת החוק דורשת שתובע יפנה באישור היועמ"ש לבית משפט מחוזי בתהליך שיארוך 24 שעות. זהו נצח במונחי אינטרנט, ולא ייתן בפועל את המענה הנדרש.
שלישית, ההצעה אינה נותנת שום כלי משפטי לאזרחים לטובת פנייה ישירה לרשתות החברתיות עקב פגיעה מתכנים ותביעת הסרתם, מאחר ונדרשת לפי הנוסח הנוכחי מעורבות תובע מטעם המדינה. בפועל, התוצאה תהיה בהכרח תת אכיפה בדומה לחוק הסרטונים".
