אמש פורסמו תמלילים של שיחות אותן ניהל היועמ"ש אביחי מנדלבליט בנוגע למשפט נתניהו. עירית לינור, שקראה את התמלילים, פירסמה הבוקר טקסט בו היא מגיבה לדברים ומותחת ביקורת על מנדלבליט – "אני סבורה שהסכנה ל-DNA של הדמוקרטיה, העם היהודי ומדינת ישראל טמונה באנשים כמו מנדלבליט" כך כתבה לינור.
הטקסט המלא שפירסמה עירית לינור:
אתמול פרסם גיא פלג בחדשות 12 תמלילים של שיחות פרטיות שבהן פורס היועמ"ש מנדלבליט את משנתו היועמ"שית והמשפטית בנוגע לנתניהו.
אתמצת: מנדלבליט סבור שכל שינוי במערכת המשפט הוא סכנה לדמוקרטיה.
עצמאות של שרים במינוי יועמ"שים למשרדיהם – סכנה לדמוקרטיה.
מגוון דעות בבית המשפט העליון – סכנה לדמוקרטיה.
צמצום סמכויות היועמ"ש – פגיעה ב-DNA של העם היהודי.
מנדלבליט סבור שבחסדי שמיים "יצאנו מהאירוע הזה".
אני רוצה לתקן אותו: חקירות נתניהו הן לא חסדי שמיים, אלא פעולה פוליטית בהובלת שי ניצן. האישור שניתן להן בדיעבד אינו חסדי שמיים, אלא תוצאה של ידי שי ניצן שלפתו את מנדלבליט בגרונו. מעבר לכך מנדלבליט מלהג, לא ברור מתי משפט מתחיל ומתי הוא נגמר. הרטוריקה שלו היסטרית, לא ממש קוהרנטית. למשל:
"אחת המסקנות שלי, המטרידות מאוד מהאירוע הזה שאני חושב שיצאנו מזה. אבל באמת הרבה חסדי שמיים, אני באמת חושב ככה. הוא שומר על העם שלנו, ככה אני חושב, ממש. לא יודע איך זה היה נגמר, אני לא הייתי שותק, בית המשפט העליון בטח לא היה שותק".
ניר חפץ: חוסר אמון ברשויות, חשבתי שזו יותר רדיפה מאשר חקירה
"היה מצב שבו כדי לא להגיע למצב שעומד לדין משנה הכול מקצה לקצה (נתניהו) מביא מישהו שיגיד שהתיק מתפורר, קורס ואין כלום. לא חלמתי שנגיע למקום הזה, צריך לדאוג גם לעתיד כי זה יכול לחזור על עצמו, אין ערובה לדמוקרטיה, זה הלקח שלי מהסיפור הזה".
או קיי. בהחלט הבחנתי ברגש גולמי כלשהו בעצימות גבוהה, אך מתקשה לאתר מסד משפטי או מציאותי לנאום הנוקב הזה. מוחות משפטיים גדולים ממני יתנו את דעתם על משמעות דבריו של היועמ"ש, שנראה שלכאורה הוא מסמן לשופטי נתניהו לעשות את הדבר הנכון. למען הצלת הדמוקרטיה כמובן.
אני סבורה שהסכנה ל-DNA של הדמוקרטיה, העם היהודי ומדינת ישראל טמונה באנשים כמו מנדלבליט. ובחסדי שמיים הוא עוד ייתן את הדין על מעשיו.
