בימים האלו בהם אנחנו עוסקים בנצחון היהודים על היוונים, זה הזמן להזכיר את נצחון היהודים על הגרמנים באדמת יוון. כשהשמועות על הרצח ההמוני של יהודי סלוניקי בידי הנאצים, החלו להגיע אל יהודי אתונה, הם התקשו להאמין ועוד יותר התקשו להאמין שהם הבאים בתור. אבל כשהנאצים הגיעו בשנת 1943 אל העיר, כבר היה מאוחר מידי.
הרב אליהו ברזילי שהיה רב הקהילה ומנהיגה, קיבל פקודה ממפקדה הנאצי החדש של העיר, דיטר ויסליצני, יד ימינו של אייכמן: "תוך 12 שעות עליך להעביר לי את רשימת יהודי העיר". הקהילה באותו זמן מנתה כ-8000 יהודים, חציים מאתונה, וחציים מנמלטי סלוניקי. הרב יכל לבצע את הפקודות כסדרן מתוך תקווה ששיתוף פעולה יבטיח לו ולבני משפחתו חיים, אך את השעות המועטות שהיו לו, הוא בחר לנצל אחרת.
הוא כינס את בני הקהילה והחל להפציר בהם לברוח להרים שמסביב לעיר. את אלו שלא פגש, דאג ליידע בצורה פרטנית, חס על כל נפש ונפש. מכספי הקהילה הוא שילם לאנשי המחתרת היוונית כדי שיסייעו להפוך את רעיון הבריחה לפרקטי.
ואכן, יהודי העיר החלו לברוח בהמוניהם, אך הרב ברזילי לא סיים בכך את תפקידו. בשיתוף עם מועצת ההנהגה של הקהילה, הוא שרף את כל המסמכים אשר הכילו את שמות רשימות יהודי העיר ומסמכים מזהים אחרים. בסירוב הפקודה הישיר הזה, שהיה עשוי לגזור עליו גזר דין מוות, הוא דאג למנוע אפשרות של הנאצים להשוות בין הרשימות השמיות לבין המצב בשטח ולזרז את מבצע ההשמדה.
רק לאחר שדאג לבני קהילתו, החל הרב בתהליך בריחה שלו ושל בני משפחתו אל ההרים הסובבים את העיר. במשך הזמן ששהה שם הוא לא נח, וניסה להציל עוד ועוד יהודים מרחוק. קהילת יהודי אתונה הייתה אחת מהקהילות היחידות שכמעט ולא נפגעה בשואה, הרבה בזכות פועלו.
הרב אליהו ברזילי, עוד נר ואור, בתוך החושך הגדול של השואה. "מעט מן האור, דוחה הרבה מן החושך".
אביתר ליכטמן הוא מורה דרך ומרצה.
