הגעתו של הנשיא הרצוג למערת המכפלה לטקס הדלקת נרות גררה תגובות זעומות בקרב ערביי המקום. יהורם גאון פירסם טקסט בו הוא מנתח את הזעם הערבי וכתב – "הסיפור האמיתי הוא פשוט ההתנגדות וההתכחשות החוצפנית לקשר היהודי אל קברי האבות שלו".
הטקסט המלא שפירסם יהורם גאון:
בעיתון כתבו ש"נשיא המדינה הגיע למערת המכפלה, חרף הביקורות שהוטחו כלפיו" – אני מנסה להבין על מה ולמה הביקורת? מה יותר נכון לנשיא ישראל מאשר לבקר בחברון עיר האבות? מה לא בסדר כאן? מה לא ראוי?
בדברי המחאה קראתי שבביקור הזה הנשיא "מדליק נר עם ברוך מרזל והכהניסטים". לא הבנתי, חברון זה מרזל? חברון זה כהניסטים? ואני הייתי בטוח שהיא הרבה יותר מזה? יו״ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, כתב ש"הרצוג לא הלך להדליק נר ראשון, הוא הלך להבעיר את חברון", והוסיף: "שמי שחוגג עם מעריצי הרוצח גולדשטיין לא יכול להיות הנשיא של כל אזרחי המדינה". שוב אני לא מבין, להדליק נר בחברון עיר האבות זה לחוג עם מעריצי רוצח?
הרצוג: "הזיקה של העם היהודי במערכת המכפלה – מעל כל מחלוקת"
ברשות הפלסטינית גינו את הביקור וראו בו "תקדים מסוכן, המאשר את מידת ההשתתפות של הגורמים הרשמיים בישראל בפעולת הישראליזציה והייהוד של מסגד איברהים, רשויות הכיבוש (נאמר בהודעה הרשמית הפלסטינית) מניפים את הדגל הישראלי על גג המסגד עם חנוכיה, בניסיון להנציח את הייהוד שלו".
או, סוף סוף, עכשיו אני מבין! שההתנגדות לביקור אינה עניין של ימין ושמאל שביננו, גם הכיבוש לא שייך למחאה, ולא ה"אפרטהייד", גם לא עניין שתי המדינות לשני העמים, אפילו לא זכות השיבה, שום דבר מן הדברים האלה אינו שייך למחאה של ביקור הנשיא בחברון. הסיפור האמיתי הוא פשוט ההתנגדות וההתכחשות החוצפנית, לקשר היהודי אל קברי האבות שלו, איך אמרו שם ברשות הפלסטינית – "רשויות הכיבוש מניפים את הדגל הישראלי על גג המסגד עם חנוכיה בניסיון להנציח את הייהוד שלו". כאן שורש הבעייה – השורש! השורש היהודי בְזיקה למקום הקדוש הזה בו קבורים האבות והאימהות שלנו.
ביקור הנשיא הוא מן סימן קריאה נחרץ בכל הקול, שיש לנו קשר למקום הזה, שהיה והינו מהותה של הציונות שחרתה על דיגלה חזרה לארץ בה קבורים האבות, לארץ בה מלכו מלכים יהודים ושופטים שפטו ונביאים ניבאו והכל בעברית, אותה העברית של התנ"ך שהיה הספר הראשון שנתנו היהודים לאנושות, לפני שאומץ על ידי דתות אחרות בשנויים קלים. זוהי הבעיה, הקשר הבלתי מעורער שלנו היהודים למקום , לכן בואם של יהודים למערת המכפלה שמתעקשים ולא מוותרים על הקשר הזה, מעצבנת את ערביי חברון, ממש מאותו הטעם השורשי שיהודים בהר הבית, מקום המקדש, מעצבנים את ערביי ירושלים, ויהודים בקבר אימנו רחל מעצבנים את ערביי בית לחם, ויהודים בקבר יוסף את ערביי שכם. ובכלל מרגיז שיש יהודים בארץ ישראל שהיא בכלל "אדמת קודש מוסלמית".
לאחר טקס הדלקת הנרות בחברון – הרשת גועשת: "מצדיע לך הנשיא"
אפשר בהחלט לטעון מבחינה פוליטית שצריך לחזור לגבולות שישים ושבע, אפשר לטעון שחייבת להיות בירה פלסטינית בירושלים אם תהיינה שתי מדינות לשני עמים, אפשר בהחלט לומר שכיבוש משחית, אבל זה מצחיק ומקומם לומר שישראל "כופה ישראליזציה וייהוד של מסגד איברהים", שהוא במקרה או שלא במקרה נקרא גם "מערת המכפלה" שנקנתה לפי ספר בראשית על ידי אברהם אבינו מידי עפרון החתי כדי לקבור בה את שרה אשתו.
