שבעה ימים עברו מהדלקת הנר הראשון של חג החנוכה, והנה הגענו אל הלילה האחרון ואולי המיוחד ביותר, ליל 'זאת חנוכה', שמצוין ב-ב' בטבת. מקור השם מגיע מהמילים המופיעות בקריאת התורה – "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" (במדבר, ז', פ"ד), ותוקפו כיום השיא של החג מגיע בעיקר מהחסידות, שרואה בו כיום החיתום האחרון של גזר הדין שנכתב בחגי תשרי.
על כוחו הגדול של 'זאת חנוכה' כיום של תשובה וכפרת עוונות כתב האדמו"ר מרוז'ין כי "מה שהצדיקים יכולים לפעול מהשם יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול יהודי פשוט לפעול מהשם יתברך בזאת חנוכה". עד כדי כך נחשב יום ב' בטבת למשמעותי, עד שרבנים בכל הדורות היטיבו להסביר מדוע הוא נחשב מעל לטבע, ואף עזרו לנו להבין כיצד נצליח לממש את סגולותיו הייחודיות כדי להביא ברכה ואור לחיינו. בטח כבר שמעתם על כמה ניסי חנוכה פרטיים ומרגשים, והנה כמה סגולות שבעזרת השם יסייעו להביא את הנס הפרטי שלכם:
כפרת עוונות
כאמור, נהגו בחסידות לראות את 'זאת חנוכה' כיום חיתום הדין של השנה, ולכן עד זמן זה שערי שמיים פתוחים, ומי שלא עשה תשובה בעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, תשובתו מתקבלת עד היום השמיני של חנוכה. בספר ישעיהו מופיע רמז לכך בפסוק: "בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן-יַעֲקֹב" (ישעיהו, כ"ז, ט').
פרנסה
מלבד כפרת עוונות, יום 'זאת חנוכה' מסוגל גם לפרנסה בשפע ובכבוד. בעל ה'אמרי נועם' הסביר מדוע, ומה הקשר לתפילה על הגשם בשמיני עצרת: "ידוע מה שהצדיקים אומרים אשר עת מוכשר להמשיך פרנסה טובה לישראל הוא 'זאת חנוכה', וכמו כן בשמיני עצרת שהוא שמיני של חג, מברכים הגשם הרומז על גשמיות ופרנסה, כי 'זאת חנוכה' (שהוא גם יום שמיני של חג) הוא במלכות".
פרי בטן
כמה סיפורים מצמררים כאלה הציפו את הרשת בחג החנוכה, על זוגות שציפו לילד וברוך השם זכו להיפקד. המקור לכך מובא אצל בעל ה'בני יששכר' שכותב כי "בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל 'זאת חנוכה'". על כן יש כוח מיוחד לתפילה על זרע של קיימא כששמונת נרות החנוכיה דולקים, בתוספת אמירת מזמור פ' בתהלים, בו אנו מבקשים: "אֱלֹקים צְבָאוֹת, שׁוּב-נָא. הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה; וּפְקֹד, גֶּפֶן זֹאת".
גאולה שלמה
בימי החנוכה, ובפרט ב'זאת חנוכה', יש ניצוץ מאורו של המשיח. חכמים למדו זאת מראשי התיבות של המילה 'משיח' – מדליקין שמונת ימי חנוכה, והסיקו כי זהו זמן נשגב ביותר, שמסוגל לעורר את הגאולה השלמה.
שפכי כמים ליבך – כל הבקשות
את הפתק המוטמן בחנוכיה אתם בטח כבר מכירים, אז הנה הסגולה במלואה: ב'זאת חנוכה' יש עת רצון מיוחדת מאד שחבל לפספס. לכל אחד ואחת מאיתנו יש משאלת לב, והיום השמיני של חנוכה הוא הזמן לכתוב אותה על פתק, שבראשו הכותרת "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ" (תהלים, קי"ח, ה'). את הפתק נכתוב בליל 'זאת חנוכה' – משמע הערב (א') אחרי הדלקת הנרות. לאחר שהנרות כבו, ולפני שאתם מאחסנים את החנוכיה במקום נידח במחסן עד לשנה הבאה, הטמינו את הפתק בחנוכיה עד לחג החנוכה הבא. בעזרת השם, כשתעמדו מול החנוכיה בשנה הבאה ותודו על הישועה שהגיעה, תצטרכו גם אתם לפרסם בהודיה את הנס הפרטי שלכם.
נהגו להקביל את ימי החנוכה לסדר שבחיו של הקב"ה בברכת 'יוצר אור' של תפילת שחרית, כך שיומו השמיני והאחרון של החג, 'זאת חנוכה', מושפע ממידת "אדון הנפלאות" של בורא עולם. יהי רצון שבזכות התפילות נזכה לראות ניסים ונפלאות. חג שמח!
"מה יש לנו להפסיד?" | הנס הפרטי של השחקן ישראל אטיאס
