accessibility-icon
share-icon
אורי ששון. צילום: איגוד הג'ודו הישראלי
אורי ששון. צילום: איגוד הג'ודו הישראלי

"התפללתי שלא אצטרך לעלות על המזרן": המסע האמיץ של אורי ששון

orel sabag

orel sabag

ל כסלו ה'תשפב (04.12.21)

0

like

0

dislike

בתור ילד, אורי ששון בכלל לא רצה ללכת לתחרויות ג'ודו ופחד מהרגע שיקראו בשמו. מה הפך אותו לג'ודוקא שהוא היום?


לאלוף האולימפי שלנו בג'ודו, אורי ששון, לא הייתה דרך קלה עד שהגיע למעמד שלו היום. למה הוא לא רצה ללכת לתחרות הראשונה שלו? איך הצליח לענות לעצמו על השאלה "מי אני" אחרי זמן רב בעולם הספורט? ומה נתן לו מוטיבציה להצליח?

כך כתב:

"אם הייתם שואלים את המאמנים שלי כשהייתי ילד מי זה אורי ששון? הם היו אומרים 'ספורטאי מוכשר, אתלט, זריז, וחזק, אבל ותרן, רך, לא אגרסיבי'. אם הייתם שואלים אותי מי אני בתקופה הזו? הייתם מקבלים סימן שאלה אחד גדול. סימני השאלה האלה ליוו אותי כל פעם מחדש לאורך כל הקריירה במיוחד מהרגע הראשון שלי על המזרן".

"התחרות הראשונה שלי הייתה ארוע לא פשוט. לא רציתי ללכת. כל הדרך לתחרות אני מתפלל שיקרה משהו, שרק אני מגיע לתחרות, בחשש גדול. הכרוז קורא בשם שלי, ואני עולה למזרן – ועף תוך 5 שניות באיפון. אני יוצא מהקרב בבושת פנים – מצד אחד אני מרגיש שויתרתי לעצמי, ומצד שני יש לי מוטיבציה חזקה להצליח ולהוציא מעצמי יותר. מכאן מתחיל המסע שלי. מסע של האומץ לגלות ולקבל את מי שאני כל פעם מחדש – וזה חברים, ממש לא היה קל".

עקבו אחרינו גם ב-Google News