לעוברים ולשבים ברחוב לא היה במה לחשוד כשחלפו על פני הוילה הארגנטינאית הטיפוסית. בבית גרו זוג נחמד למראה, היא בעלת מראה "ארי" – בלונדיני, וגם בן זוגה בעל מראה אירופאי.
מה שהעוברים ושבים וגם המשטרה הארגנטינאית לא ידעו, שהזוג הנחמד הם סוכני מוסד, ובתוך הבית, מוחזק גדול הרוצחים – אייכמן. האשה הייתה יהודית נסיהו, האישה היחידה בצוות המבצע ללכידתו של אייכמן.
היא סיפרה שהייתה צריכה לעצור בעצמה יום יום מלהרוג אותו שם בחדר כשהאכילה וגילחה אותו, מתוך הבנה שמדובר במשפט לאומי ולא בנקמה אישית. אבל זו לא הייתה הפעולה היחידה של סוכנת המוסד ששמה התכסה באבק ההסטוריה.
עוד לפני כן, בשנות ה-50, כאשר אסרו שלטונות מרוקו על יציאת יהודים מהמדינה, גויסה יהודית, לשורות הסוכנות היהודית ונשלחה לשרת שם בנציגות הזרוע המחתרתית של הסוכנות שהייתה אמונה על הברחת יהודית, ולימים נכנסה תחת המוסד, וקיבלה את השם "המסגרת".
פתיח הסרט שעוסק בדמותה:
אחת מדרכי ההברחה הייתה החתמת דרכונים בידי הקונסול הצרפתי שישב בגבול בין מרוקו לאלג'יריה. יהודים שזכו לחותמת הצרפתית, יכלו לברוח דרך אלג'יריה ומשם לישראל. בתחילה, היה הקונסול חותם על מספר דרכונים מועט כל יום. כאשר שמע שזו שלפניו הייתה תלמידתו של הפילוסוף מרטין בובר, אותו הוא העריץ, היה דואג לחתום במהירות על מספר הדרכונים שהיה הולך וגדל, ביוזמתה של יהודית, מידי יום, בכדי שישאר זמן שיוכל לשמוע ממנה את כל הפרטים על הפילוסוף המפורסם.
יהודית שימשה בתפקידים נוספים ועלומים עד שהלכה לעולמה לפני כ-18 שנים, וכנראה ייקח עוד כמה שנים עד שנוכל לשמוע עליהם. עוד גיבורה שראוי שכולנו נכיר.
אביתר ליכטמן הוא מורה דרך ומרצה
