חלום ילדות שהתגשם
כשהיה ילד, סרן ד' חלם להיות טייס. עם השנים, במהלך לימודי התיכון, החלום הזה השתנה והוא החליט שהוא רוצה להיות לוחם חי"ר. בשנת 2014, התגייס סרן ד' לחטיבת הצנחנים והגשים את חלומו. "אחרי כשנה בשירות הרגשתי שמשהו לא נכון ושאני לא מתחבר מספיק למקצוע שבו אני עוסק, אבל לא חשבתי שזה אפשרי בכלל שאגיע לקורס-הטיס", הוא מספר. "לאחר זמן מה שמעתי שזה אפשרי, ובסוף השלמת הקצונה החלטתי לנסות להתקבל לקורס. השאלה הייתה רק מתי יהיה הזמן המתאים".
סרן ד' שירת כמפקד כיתה וכמפקד מחלקה, והרגע הנכון לנסות להתקבל לקורס הגיע חצי שנה לפני השחרור, כשמילא תפקיד של סגן מפקד פלוגה. "עשיתי את כל המיונים והודיעו לי חודשיים לפני הקורס שהתקבלתי. אבל ביקשתי לדחות את הגיוס שלי לקורס הבא על מנת שאוכל לסיים את תפקידי ולקחת קצת זמן לנשום לפני התקופה האינטנסיבית שאני עומד לעבור", הוא מסביר.
כיום סרן ד' משרת בטייסת 123 ("ציפורי המדבר") המפעילה את מסוק ה"ינשוף" (בלאק-הוק). "אני חושב שהרקע שלי עם כוחות הקרקע עוזר לי לעבוד איתם בצורה טובה יותר. למשל כשאנחנו עובדים עם כוחות בתרגיל, אני יודע בדיוק מה הם מרגישים ומה הם עברו כי אני הייתי במקום שלהם לא מזמן".

"קל למצוא את המשמעות"
סמ"ר שיר התחילה את שירותה הצבאי באביב של שנת 2018. היא התגייסה לקורס מש"קיות ת"ש, ועם קבלת השרוך הסגול שובצה בבא"ח (בסיס אימון חטיבתי) "זיקים" של פיקוד העורף. "הייתי מש"קית ת"ש של פלוגות לוחמי חילוץ והצלה בהכשרה. הם הגיעו אליי לתקופה של חצי שנה עד שהם עלו לגדוד וקיבלו את הכומתה הכתומה. היה לי שירות מדהים והרגשתי משמעותית", היא נזכרת.
לקראת סוף שירותה הצבאי, הוצע לסמ"ר שיר לחתום קבע כנגדת ת"ש, תפקיד הקיים רק בחיל-האוויר, והיא עברה מזיקים אל בסיס רמון. "הגעתי בימי תחילת הקורונה, מה שהשפיע על הכניסה שלי לשירות הקבע. לבסוף עברתי לתפקיד הקה"דית (קצינת הדרכה) בטייסת 190 ("מגע הקסם")", מספרת סמ"ר שיר.
סמ"ר שיר מעידה בביטחון כי אין ספק שהשירות שלה כמש"קית ת"ש תרם רבות לשירות שלה כעת כקה"דית איושים. "יש לי עוד הרבה מה ללמוד, אבל אני יודעת לקרוא אנשים ולהבין מה טוב לכל אחד. שירות החובה שלי בזרוע היבשה נתן לי כלים לראות דברים בצורה יותר בוגרת ולהתחשב במצוקות של כל אחד", היא מעידה. "בטייסת מוצאים את המשמעות בתפקיד מאוד בקלות, כולם למען מטרה אחת – לעזור לטייסת להיות מבצעית כמה שניתן. מעוזרת הטבחית ועד ללוחם צוות-אוויר העולה על המטוס – לכולם יש משימה מוגדרת, כולם מבינים למה הם כאן ומרגישים חלק ממשהו גדול".
מהצד השני
סרן נ' אומנם החל את שירותו הצבאי בחיל-האוויר, אך את רובו העביר בחיל הירוק. "התגייסתי לקורס-טיס באוגוסט 2014 והפסקתי את השתתפותי. לאחר מכן ביקשתי להגיע לחיל-התותחנים כי רציתי להגיע אל יחידת 'רוכב שמים', אך הגעתי לבסוף אל יחידה שנקראת 'מיתר' שנסגרה", משתף סרן נ'.
לאחר סגירת היחידה, הוא יצא לקורס קצינים ומילא תפקידים כקצין אש באוגדות ובחטיבות שונות. מתוקף היכרותו ועבודתו המעמיקה עם היחידה לשיתוף פעולה של חיל-האוויר, הוא החליט לפני כשנה לעבור אליה: "רציתי ללמוד יותר לעומק את נושא הכוונת האוויר, שהוא אחד הנושאים הכי מורכבים בצבא כיום".

סרן נ' מעיד שיש הבדלים בין צורת העבודה של כוחות היבשה לבין צורת העבודה של החיל: "לחיל היבשה ישנם אילוצים המונעים ממנו לתכנן לטווח ארוך, לכן הוא אימץ גישה פתוחה העוזרת לו להתמודד עם שינויים ביתר קלות. חיל-האוויר לעומת זאת מתעסק עם מטוסים וכלים המחייבים תכנון נוקשה, על מנת שיוכל למלא את תפקידו כראוי", הוא מסכם. "כל הליך שחיל-האוויר עושה משפיע על שאר הצבא באופן נרחב. כיום, כשאני מסתכל על הצבא מהצד של חיל-האוויר, אני מבין טוב יותר הרבה דברים. בשנים האחרונות חיל-האוויר משתתף הרבה יותר בתרגילים ואימונים, וזה ניכר".
הכתבה מתוך אתר חיל-האוויר
