לקראת ישיבת הקבינט, חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים את מצב תחלואת הקורונה בישראל, מפרסמים דו"ח לפיו ניכרת עליה בהדבקה בקרב בני נוער מחוסנים, המחזקת את הצורך במתן מנת דחף.
על פי פרופ' ערן סגל, דעיכה ראשונה בחיסוניות נגד הקורונה החלה במאי 2021, עם דעיכת מחוסני המנה השנייה. בהמשך, עם תחילת מבצע החיסון במנה השלישית ובהמשך הגיעה לשיא עקב הגידול במספר המחלימים – רמת החיסוניות הגיעה לשיא. אך כאמור מאמצע חודש נובמבר רמת החיסוניות שוב נמצאת במגמת ירידה. "ייתכן שהחלה ירידה מסוימת בהגנת הבוסטר, יש לעקוב", ציין פרופ' סגל במצגת.
כדי לבלום את המגמה ולהוריד את מקדם ההדבקה שוב לפחות מ-1, פרופ' סגל ממליץ לקבינט להגיע ליעד חיסון של שליש מבני 11-5, לחסן חצי מאוכלוסיית הלא מחוסנים הכללית ולחסן במנה שלישית עוד 1.1 מיליון ישראלים שטרם קיבלו אותה. כל זאת צריך להתבצע לצד הקפדה יתירה על התו הירוק בקרב בני 12 ומעלה.
במצגת שהכינו מומחים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' ינון אשכנזי, הם מתריעים בפני השרים מפני "סימנים מובהקים לגל תחלואה נוסף". לטענת המומחים, קיים דמיון בין העלייה בתחלואה בימים אלה להתפשטות המגפה לפני יותר משנה, קודם שניתנו החיסונים. עם זאת, לדבריהם קיים הבדל בין שתי התקופות, בכך שהיום התחלואה מתפשטת בין לא מחוסנים או כאלה שהחיסון שקיבלו כבר "לא בתוקף". המומחים מציגים מספר תרחישים לעלייה בתחלואה, אך גם בתרחיש האופטימי ביותר מספר המאומתים יגיע ליותר מ-1,000 ביום. בתרחיש המחמיר מדובר על יותר מ-2,500 מאומתים ליום.
משרד הבריאות מצטרף לעמדה זו, לפיה האשמים בעלייה בתחלואה הם סרבני הבוסטר, הססני החיסונים (700 אלף + 300 אלף מחלימים + 1.2 מיליון ילדים), משטרת ישראל שלא אוכפת את התו הירוק והאזרחים ובעלי העסקים שלא שומרים על הנחיות ההתקהלות והתו הירוק@arutz20 https://t.co/irhasLSvGJ
— Nati Langermann (@NatiLang32) November 23, 2021
בניתוח מגמת העלייה בקצב ההדבקה, חוקרי האוניברסיטה העברית מציינים כי יותר מ-90% ממקרי ההדבקה הם בקרב לא מחוסנים או כאלה שהחיסון שלהם כבר פג תוקף. כמו כן, מקדם ההדבקה נמוך מ-1 כשבוחנים את האוכלוסייה מעל גיל 60, כך שיש פחות סיכון לעומס גבוה של תחלואה קשה. לדברי המומחים, ייתכן שהעלייה בתחלואה נובעת מהגברת הדבקה במסגרת בתי הספר, ולכן הם ממליצים לבחון יותר לעומק את אירועי ההדבקה.
