כשהגעתי השבוע לבסיס פלמחים, התחושה הייתה דומה לזו ששררה בו במבצע "שומר החומות". בתחילה נבצר ממני להיכנס לבסיס עקב עוצר כניסות ויציאות במסגרת נוהל "פטיש חם", שמופעל בעת חדירה לבסיס. עם סיומו, בקושי הספקתי להגיע לאחת הטייסות וכבר הופעל "צבע אדום" והאזעקה בכריזה ליוותה את ריצתנו למרחב המוגן. במשך כל השבוע הטייסות שקקו חיים, התמלאו במילואימנקים והצ"חים (הצבות חירום), הכפילו משמרות ותפעלו מלחמה אווירית רב-זירתית לצד אירועים קרקעיים.
3+ביקורת כו"כ (כוננות וכשירות) מתרחשת אחת לחמש שנים בערך ומהווה "שבוע מלחמה" בסיסי. אנשי הבסיס מתארים אותה כהזדמנות לבדק בית, בו הם עומדים בפני השאלה המכריעה – אם הייתה פורצת מלחמה היום, האם היינו מנצחים אותה? "בסוף השבוע הועבר אלינו מודיעין על התחממות בזירה הדרומית. ידענו שמדובר בתרגיל אליו התכוננו כשנה, אך שרינו באי-וודאות לגבי אופי האתגרים איתם ניאלץ להתמודד, בדומה להסלמה אמיתית", משתף סא"ל ע', מפקד טייסת תעופה בבסיס פלמחים. "התרחיש התפתח למערכה בעזה. בהמשך הצטרפו גם הזירה הצפונית ואוגדת איו"ש (איזור יהודה ושומרון), והלחימה הפכה לרב-זירתית".
שגרה חירום לחימה
עבור רבים מאנשי הבסיס, האירועים מזכירים את מבצע "שומר החומות" הטרי, אך לא עבור טייסות המסע"ר (מסוקי-סער). "לחם חוקו של המערך הוא משימותיו בשלב בו כוחות קרקעיים מתמרנים בשטח, כלומר כשיש כניסה קרקעית לשטח אויב", מסביר רס"ן א', סגן מפקד טייסת 124 ("החרב המתהפכת") במבצע "שומר החומות" דובר רבות על כניסה קרקעית שתהווה נקודת מפנה בלחימה, אך בסופו של דבר הכוחות לא נכנסו וטייסות המסע"ר לא ביצעו את משימותיהן התומכות כניסה זו. "התרחיש המלווה את ביקורת הכו"כ לעומת זאת בנוי כך שיבחן אותנו במשימות הליבה שלנו, ולכן מדמה תמרון של כוחות קרקעיים ואת ההתגייסות שלנו בהטסת לוחמים ופינוי פצועים". על מנת לתרגל את שיתוף הפעולה עם כוחות הקרקע, חבר הבסיס לתרגיל של אוגדה 36 שמתרחש כעת בצפון הארץ.
3+ביטוי צה"לי שכיח להתנהלותו של הצבא הינו שח"ל – שגרה חירום לחימה. בביקורת כזו, בדומה להסלמות אמיתיות, ישנם כמה מעברים – המעבר מהשגרה לחירום, שקורה גם באירוע חירומי קצר, ואחריו המעבר מחירום ללחימה, שהוא מיצוב החירום כסטטוס קוו החדש. "הרגעים הכי מורכבים בכניסה למלחמה הם 24 השעות הראשונות", משתפת סגן עדן, קמב"צית (קצינת מבצעים) בטייסת 166 ("ציפורי האש"). "זה הזמן בו המנגנונים, הדרך בה אנו מעבירים מידע, הקשר עם המטה וחלוקת המשימות משתנים לגמרי".
"לפני הביקורת המעשית עברנו ביקורת ספרות", היא מציינת. "המבקרים עוברים על המסמכים הנמצאים בחדר המבצעים ומתארים את רצף הפעולות שיש לבצע בכל מקרה, בשגרה ובחירום. הביקורת היא הזדמנות למעין אתחול של הטייסת". בעולם צבאי, של מעשים ושורות תחתונות, ביקורת הספרות מוודאת שהמשרתים לא שוכחים את התהליך, את היסודיות ואת ערכי הלמידה והתאוריה. הם חלק חשוב ביצירת אנשים שמבינים עד הסוף מה הם עושים ומדוע, וזה הופך את העבודה שלהם לטובה יותר.
עד הפעם הבאה
"תמיד אומרים שהמלחמה הבאה לא תהיה דומה לזו שכבר היתה", מעלה רס"ב ר', מטיס חוץ בטייסת 161 ("הנחש השחור"). "אנחנו שואלים את עצמנו מה יקרה בה, איך נסתדר לאור התקדמות והשתכללות האויב ושינוי הזירה. ביקורת כזו שבוחנת את הבסיס מהמסד ועד הטפחות מכינה את החיל למה שצפוי וזה מרגיע".
3+רס"ן (במיל') נ' הוא מפעיל כטמ"ם (כלי-טיס מאוישים מרחוק) בטייסת 166 שמשרת במילואים בבית הספר למפעילי כטמ"ם. פגשתי אותו בטייסת 161 כשעל חולצתו התג "מבקר". "אני חלק מצוות המבקרים – תפקידנו להסתכל על הטייסת ממגוון זוויות ולראות כיצד אנשיה מגיבים לאירועים. אנחנו נכנסים לתדריכים והתחקירים, רואים את ההתנהלות בטייסת ומזינים את ההתרשמויות שלנו לטפסים, שנאספים בסוף לכדי מסקנות מהן יוכלו ללמוד אנשי הטייסת. כיף לראות שהאמל"ח (אמצעי הלחימה), המערכות והטכניקות מתקדמים ושאנחנו מוכנים יותר משהיינו".
"אני מודה שהופתעתי", משתפת סא"ל אריאלה, מפקדת טייסת מנהלה בבסיס פלמחים. "המנהלת שמתכננת את האירועים אליהם אנחנו מגיבים מגיעה מתוך טייסת מנהלה ומכירה הכי טוב את נקודות התורפה שלנו. זה בדיוק הרעיון – לאתגר אותנו היכן שהמלחמה עלולה לתפוס אותנו לא מוכנים". בעוד שאר אנשי הבסיס עוסקים באיומים מבצעיים, טייסת מנהלה עוסקת באנשים שמתמודדים איתם. אם ייפול טיל על המגורים או על חדר האוכל בבסיס, הם צריכים לדאוג שלחיילים יהיה מקום לישון ואוכל לאכול, אחרת הם לא יוכלו להילחם. "התחושה טובה כי בשביל האירועים האלו אנחנו פה, כאן ניתן לראות את החותמת של העשייה שלנו, את הקצוות מתחברים לכדי אישור שאם תפרוץ פה מלחמה – נדע מה לעשות".
הכתבה מתוך אתר חיל-האוויר
