מדינה כולה הזדעקה בימים האחרונים על גל האלימות הגואה והאווירה הקשה במוסדות החינוך. בוועדת החינוך התקיימו דיונים בנושא וכן הוחלט ע"י שרת החינוך לכנס דיון חירום במשרד החינוך והוחלט על שורת צעדים. לצערי, זה לא מפתיע אותי ואת חבריי למערכת החינוך הבלתי פורמלית. היינו שם וזעקנו זאת בזמן אמת – בזמן הסגרים, ה'זומים', וכשילדינו הסתובבו בבית כאריות בכלוב והאנרגיה בעבעה בהם.
מאז פרוץ משבר הקורונה חלה עליה משמעותית במצוקות הנפשיות בקרב ילדי ישראל. מהנתונים עולה כי כל תלמיד שלישי דיווח על מצוקה רגשית. השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים דיווחו על עלייה של 25% בהיערכות לאובדנות בקרב תלמידים, וכ-60% מהיועצות החינוכיות תיארו שתלמידיהן דיווחו על תחושת בדידות. במהלך שנת תשפ"א כ-30% מהתלמידים הוגדרו כ"נושרים סמויים" מהלימודים וחלו עליות משמעותיות בהתמכרויות לאלכוהול ולסמים, בהפרעות אכילה ובהשמנה בקרב ילדים ובני נוער.
הצעד הראשון במכלול הטיפול בתופעת האלימות, בחרמות ובבריאותם הנפשית של הילדים הוא הענף שאור הזרקורים הוסט ממנו בשנתיים האחרונות ולא זכה להשקעה. דווקא ענף זה יכול לסייע ולקחת חלק בתכנית ההבראה. מדובר על ענף מורי תל"ן וההעשרה ובהחלט ניתן להשתמש בפלטפורמה שלנו כסיוע למיגור התופעה. בתקופה הארוכה בה נעצרה שליחותם של מורים אלו עקב מדיניות הממשלה הקודמת, תכניות העשרה והחינוך הבלתי פורמלי נדחקו לשוליים, נזנחו לתחתית סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות דאז. כיום, ניכר בבירור שמדיניות זו פגעה בילדים.
את כל הנזק הנ"ל שיעורי הליבה לא יתקנו. אלא את כל זה יתקנו היועצות החינוכיות, יתקנו המורים לתכניות העשרה, המורים בחינוך הבלתי פורמלי שעניינם הוא מתן במה לתלמיד והעצמתו. אני שמחה לראות ששרת החינוך מזדהה עם תפיסה זו ומקדמת את התחום הרגשי בקרב ילדי ישראל.
כדי להתחיל לשנות את המצב יש לחולל שינוי. המדיניות החינוכית של מדינת ישראל צריכה לתת במה וזרקור לתכניות העצמת והעשרת הילדים. עיקרו של השינוי נעוץ בהשקעת כספים בחינוך הבלתי פורמלי, בהבנה שהילדים צריכים כעת לקבל שקט נפשי, לחזק את נפשם שבשנות הקורונה נפגעה קשות.
מורים ומדריכים אלו הם הם סוכני החברות של הדור הבא. הם אלו המקנים לילדים את החינוך המיטבי לו הם ראויים, הם מהווים את המקום המרכזי ללמידה רגשית-חברתית, טיפוח הכישורים האישיים והבין-אישיים, סיטואציות חברתיות, עבודת צוות והקניית ערכים חינוכיים שישמשו אותם כבוגרים בריאים בנפשם. בשעות בהן מבלה התלמיד בשיעורים הנ"ל – שם למעשה מתרחשת הלמידה המשמעותית, החווייתית והעוצמתית.
תארו לעצמכם שיום לימודים נפתח לדוגמא בשיעור חוויתי של יוגה – בו לומדים להרגיע את הנפש, או בשיעור עם בעלי חיים שבו הילדים יגלו מהי חמלה ואמפטיה. יש עוד הרבה דוגמאות לתרומה העצומה של שיעורי התל"ן.
במדינות נאורות ברור לכל שתחום החינוך הבלתי פורמלי הינו חלק בלתי נפרד מהחינוך הפורמלי, וכך על מדינת ישראל לפעול. לא עוד שהחינוך הבלתי פורמלי, תכניות העשרה, חוגים (גם אם הם מתקיימים בשעות משרד החינוך) יהיו "האח החורג" של החינוך הפורמלי.
לאורך משבר הקורונה תחום החינוך הבלתי פורמלי נדחק לשוליים, לטובת המשך לימודי הליבה. כעת, אנו רואים שמדיניות זו פגעה, בסופו של דבר, בילדים עצמם. כדי שנוכל לחזור ולהעצים את ילדינו, כדי שנוכל לשקם את ביטחונם העצמי, צריך לחולל שינוי בכל הקשור לתפיסת הלימודים הבלתי פורמליים ולהציבו במקום גבוה בסולם העדיפויות, זוכה להשקעה נרחבת, ומושתת על מדיניות אחידה ותיאום מלא בין הגורמים הפעילים בתחום.
צמרת אביבי, היא מנכ"לית ארגון מורי התל"ן, חוגים והעשרות.
