אליסף פרץ, אחיו של סג"ן אוריאל פרץ הי"ד, בנה של מרים פרץ. העלה פוסט קורע לב בפייסבוק לציון 23 שנות מחסור ללא אחיו.
אליסף כתב: "אחי הכי. 23 שנים שאתה לא כאן. רבאק, השנה אתה יותר שנים מת מאשר חי. מה אפשר לומר אחרי כל השנים האלה שאתה לא כאן. גיליתי איך אפשר להתגעגע לאח שלא הספקתי להכיר, מה שנשאר זה רק רסיסי זכרונות להאחז בהם. כמו אז כשהייתי בגן חובה, אני זוכר שפתחתי את המקרר ואכלתי גלי' קר בטעם תות אדום בלי רשות והגננת החליטה להעמיד אותי בפינה ליד קוביות העץ.
אחרי כמה דק' כנראה שממש נעלבתי והחלטתי לברוח מהגן, לטפס על הגדר, לעבור 500 מטרים, לחצות כביש, ולהגיע הביתה. אני זוכר שדפקתי על הדלת, לא יודע למה. ואתה היית שם! ואני לא ידעתי מה להגיד, אבל אתה חיבקת אותי חזק, ואמרת לי, "מה אתה עושה פה?! והתקשרת בטלפון עם החוט שתמיד הסתבך לבית הספר של אמא ואמרת לה שנמצאה האבדה, והיא צעקה משהו על רבי שמעון. כמו בכל פעם. אח"כ העלת אותי לחדר שלך למעלה והראת לי ציור על גב הספר של טולקין וזה היה ממש מגניב. רגע אחד של אח גדול".
עוד אמר: "רגע שכבר לעולם לא יחזור. זה נשמע ממש קלישאתי אבל שבחיי אין לילה שיהונתן ותמר המתוקים שלי לא מבקשים שאספר עליך ועל אלירז. וכבר נגמרו לי הסיפורים אז אני ממציא להם סיפורים שהייתי ממש רוצה שיקרו. אני אומר להם שאתה חי בארץ רחוקה ודוהר על נמר מעופף בשמיים עם חיוך מיליון דולר, שאתה קופץ בין עננים ולפעמים בלי שאף אחד רואה אתה זורק סוכריות במרוקאי בשבת על ילדי בר מצווה. 23 שנים אחר כך נשאר הגעגוע לזיכרון חד שיכאיב. נשארה הערגה לבכי משתפך על אובדן החברות שיכלה להיות. אנחנו סופרים הכל בחיים, שנים, כסף, תארים, השגים, בתים, ילדים ומה לא".
פרץ ציין כי הוא: "סופר חיים וסופר מוות. 23 שנים אחרי שנפלת ואיכשהו הפכת להיות חי בכל כך הרבה לבבות. הילד היפה שגדל למרגלות חוף נעמה בסיני הפך לאגדה קטנה בכל פק"ל כיסים בצה"ל. לא בחרת בזה אבל יש לי תחושה שידעת שתשאיר אחריך חתיכת סיפור. בשבילי זה לא משנה כמה שנים יעברו, אתה תמשיך להיות אחי הבכור. גאוות המשפחה. להיות האח שהחמצתי ומאז אני רק מנסה להיפגש איתו. תמשיך להיות אחי הכי".
גם אמו של אליסף – מרים פרץ שיתפה את הפוסט שרשם. ועוד פוסט שהעלתה עם תמונה של זיכרון של סג"ן אוראיל פרץ הי"ד בנה. יהי זכרו ברוך.
