ביום חמישי האחרון התכנס צוות הטיפול במגיפות (צט"מ) לדון בסוגיית חיסוני ילדים בני 5 עד 11 בישראל.
לראשונה מפרוץ הקורונה, הדיון היה שוקף ושודר במלואו ברשתות, לכל הורה ואזרח שמעוניין היה לצפות בו.
איך זה קרה? מתוך 44 שמות של מומחות ומומחים מתחומים שונים שעמדו בקריטריונים הרלוונטיים, הוגרלו 20. לבסוף, שישה עשר מתוכם הסכימו לדבר בדיון עצמו. משרד הבריאות ש-50% מהדוברים הללו יציגו עמדה ש-'מאתגרת את המערכת'. קרי, מתנגדי חיסונים לילדים.
בנוסף, משרד הבריאות לא בדק עובדתית אף אחת מהמצגות או מהדברים שנאמרו, ולכן אמינותם מסתמכת על הדוברים עצמם, ועליהם בלבד.
אלו הדוברים שהציגו את עמדם, בסדר אקראי:
מתנגד חיסונים:
"אל תשלח ידך על הנער", תסמונת PCVS- תסמונת פוסט חיסון קורונה
מרצה בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, ד"ר בועז חובב:
ניתח את סוגיית החיסון ממבט קבלת ההחלטות הרציונלית. לאחר שביצע ניהול סיכונים, הגיע להערכה שההחלטה בדבר החיסון בנויה מ-50% תועלת (מחקר קליני מניעה), 30% כלכלה (עלות החיסונים, מחיר הסגר) ו-20% חינוך (בידוד). ד"ר חובב הגיע למסקנה שחיסון ילדים יהיה צעד מוכח לטובה בהתחשב בקריטריונים אלו, ואי חיסון- בעייתי.
פובליציסט, נחמיה גרשוני איילהו:
לדבריו, "הצורך לחסן בבתי הספרובגנים. אנחנו מחסנים תינוקות לפעמים שעה אחרי הלידה. מחלות נחסכות כי הילדים שלנו מחוסנים. בכיתה א' מקבלים מעין מנת 'בוסטר' נגד צבת, פוליו, אדמת ועוד. החיסונים הללו מחסנים לעתים מהדבקה של אנשים מבוגרים".
מפעיל הדף "לו הייתי שר אוצר", רועי שוורץ תיכון:
הציג את דעתו שהתמקדה בתמריצים הכלכליים להתחסנות. לפיו, אחוז ההתחסנות הנמוך יחסית בגילאים הצעירים (במיוחד בקבוצת הגיל 16-19) נובע מחוסר בתמריץ כלכלי כלשהוא, לכן יש לקשור את החיסון להטבה כלכלית כלשהיא.
סטודנט למדעי החיים, גיא כהן: עמדו של כהן היא שחיסונים – הם בטחון שלנו. לטענתו, ישנם וירוסים רבים שיש להם תופעות לוואי מאוחרות, שיכולות להופיע לפעמים עשרות שנים לאחר ההדבקה הראשונית, כמו HIV (=איידס), אבעבועות רוח (=שלבקת חוגרת יכולה לצוץ). לדבריו, החיסונים הם הביטוח שלנו מפני מחלות ארוכות טווח אלו.
פרופסור להנדסת מערכות מידע, מרק לסט:
פרופ' לסט חקר סטטיסטית תחלואה בקורונה. לאחר שלדבריו בדק רת 50 המדינות עם התחלואה הגבוהה ביותר בעולם (ישראל ביניהן), הציג שקף שהראה כי אין קשר סטטיסטי מובהק בין מקדם ההדבקה לאחוז המחוסנים (=חיסונים לא מונעים הדבקה), ושאין דרך ממשית להגיע לחסינות עדר בעזרת החיסונים.
מומחה לניהול סיכונים באוניברסיטת MIT, פרופ' רצף לוי:
תחילה אמר פרופ' לוי, שחבר גם במועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, כי הוא מציג את עמדתו האישית לה אין כל קשר לעבודתו המקצועית באוניברסיטה. לאחר מכן פירט ואמר ש-"אני קורא למכובדיי להפסיק את מדיניות החיסונים הקיצונית בישראל בה ילד בן 12. צריך להסתכל על נתוני התחלואה בקרב ילדים- אין שם כמעט תחלואה קשה, ואצל רבים שיש להם, כבר היו להם מחלות רקע קשות. בבריטניה יודעים- הקורונה לא מסוכנת לילדים. תופעת הלונג קוביד- שולית. הסיכונים מהחיסון הם לא פייק. אני דיברתי עם אבא שאיבד את הילד שלו כתוצאה מהחיסון".
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין:
דיבר על חשיבות שקיפות הדיון- לדבריו מדובר על צעד משמעותי שיש לשמר לקראת הדיונים הבאים שייערכו בנושא. לאחר מכן, הסכים עם נציגי חברת פייזר, משרד הבריאות ושאר הגורמים המקצועיים שהוכיחו כי הנתונים המדעיים מצביעים על יעילות, בטיחות וחשיבות החיסון לילדים.
פרופ' לרפואה ולגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון, רבקה כרמי:
לפי פרופ' כרמי, נוכח העובדה שהקורונה היא לא מחלה קשים לילדים ללא מחלות רקע ושמדינת ישראל לא נמצאת במצב חירום- היבט בטיחות החיסון צריך לקבל התייחסות מרכזית. בנוסף, הציגה כרמי שקפים שהצביעו על כך שההיתר שה-FDA נתן הוא אישור חירום, שלא רלוונטי לישראל מכיוון שהיא לא נמצאת במצב כזה. פייזר מחויבת ל-5 מחקרי מעקב שיחקרו תופעות לוואי של הילדים המחוסנים. יעילות החיסון מפוקפקת: במניעת הדבקה, סיבוכים והתדרדרות למחלה קשה.
חבר המחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב, ד"ר דן ימין:
ד"ר ימין הציע לדחות את ההחלטה בשלושה חודשים. מסקנת ה-FDA לא נכונה לישראל בעת הזו בגלל שבישראל מוגנות גבוהה יותר כתוצאה מהמחוסנים בבוסטר. המגיפה בדעיכה 63 ימים. נוגדנים יורדים אחרי 4-6 חודשים, לכן אין הגיון אפידמיולוגי להתחיל ולחסן דווקא עכשיו.
מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי שמיר, ד"ר רעיה ליבוביץ':
לטענתה, אין תועלת לחיסונים. אין צורך קליני לחסן מחלה שלא מסוכנת לילדים. אין הוכחות שחיסון מונע PIMS (לאף אחד במחקר של פייזר לא היה).
