כמה ימי פורים אנו מכירים בלוח השנה העברי? בשנה רגילה ישנו חג פורים אחד בחודש אדר, ובשנה מעוברת נוסף גם פורים קטן באדר א'. העניין הוא שזו לא לגמרי האמת, ומסתבר שמילות השיר 'מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?' לא רחוקות מאד מהמציאות.
פורים כל השנה?
זה הזמן להכיר את המושג 'פורים שני', ובתוכו את 'פורים היטלר' שיצוין בשבת. מבולבלים? פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים וקהילתיים שנקבעו בלוח השנה העברי לזכר מקרי נס שבהן ניצלו המשפחה, הקהילה או אדם פרטי ממוות, גירוש, פוגרום ועוד. ומה הקשר לפורים? כיוון שרוב מנהגי ימי הפורים השני לקוחים מן החג. חשוב לציין כי ימי פורים שני לא נפסקו להלכה, והם לא מהתורה או מחז"ל, אלא תקנה קהילתית בלבד שמטרתה להודות על הישועה שפקדה אותם.
כאמור, מנהגי פורים שני שמושפעים מהחג שכולנו מכירים, כוללים קריאת מגילה מיוחדת שחוברה עבור כל אירוע, סעודות מצווה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, צום בערב החג, אמירת הלל ופיוטים מיוחדים. קביעת ימי הפורים השני בלוח השנה התפתחו בהתאם להלכה האומרת כי "כל מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר יכולים לתקן בהסכמה וחרם עליהם וכל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים. ונראה לי שאותה סעודה שעושים בשביל הנס היא סעודת מצווה" (מתוך ספר ההלכה 'חיי אדם', רבי אברהם דנציג).
את מגילת היטלר כבר קראתם?
בתאריך ב' כסלו התש"ג, חורף 1943, קבעו יהודי קזבלנקה במרוקו את 'פורים היטלר', כדי להודות על ההצלה מידי הנאצים. לזכר הנס, חיבר אשר חסין ז"ל – שלימים הפך לחבר כנסת מטעם מפא"י, את 'מגילת היטלר', המתארת בשבעה פרקים את סיפור העלייה של היטלר לשלטון בגרמניה, זוועות השמדת היהודים, ונפילתו. שלא כמו במגילת אסתר, חסין היה מודע לעובדה כי למגילתו זו אין סוף טוב, וביקש לקרוא אותה בכובד ראש ולהתייחד עם זכרון הנספים.
כך נפתחת המגילה:
"(א) וַיְהִי בִּימֵי הִיטְלֶיר הַצַּבָּע הוּא הַקָּאפּוֹרָאל הַמּוֹשֵׁל עַל כָּל גֶּרְמָנְיָא שְׁבַע עֶשְׂרֵה מְדִינוֹת. (ב) בַּיָּמִים הָהֵם בַּעֲלוֹת הָאַכְזָר הַזֶּה עַל כִּסֵּא מֶמְשַׁלְתּוֹ אֲשֶׁר בְּבֶּרְלִין הַבִּירָה. (ג) שָׁכַח עָנְיוֹ וְדוּד הַצְּבָעִים שֶׁהָיָה עַל שִׁכְמוֹ לֶחֶם עוֹנִי וּבְגָדִים קְרוּעִים וְחַצְרוֹת הַבָּתִּים שֶׁשָּׁם הָיָה לָן. (ד) זָכוֹר לֹא זָכַר יְמֵי הַצּוֹם וְחַיֵּי נְדוּדִים בַּיּוֹם אֲכָלָהוּ חֹרֶב וְקֶרַח בַּלַּיְלָה וַאֲנָשִׁים טוֹבִים לְבֵיתָם סְחָפוּהוּ. (ה) גַּם הָאֲנָשִׁים הַדַּלִּים אוֹתוֹ רִחֲמוּ וְחֶמְלָה זוֹ הוּא לֹא לָמַד וַיִּתְאַכְזֵר וַיִּשְׁמַן וַיִּבְעַט כַּחֲזִיר. (ו) מִסְפַּר צָרוֹתָיו הָרַבּוֹת שָׁכַח וּמִלִּבּוֹ הֱסִירָן וְנִקְמַת אֲבוֹתָיו הָמָן וַעֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ כִּשְׁמָם זָכַר וְעַל לִבּוֹ חֲרָטָהּ רָאָה הַהַתְחָלָה וְנִסְתַּמָּא לְבַסּוֹף. (ז) אָמַר בְּלִבּוֹ זְקֵנַי נֻוצְּחוּ מִמִּעוּט חָכְמָתָם וַאֲנִי אִישׁ דַּעַת וּמָלֵא תְּבוּנָה עֲצָתִי נְכוֹנָה וּזְרוֹעִי חֲזָקָה וּבָזֶה אֶכְבֹּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם".
בתחילת ובסוף הקריאה נהגו לברך, וכמו במגילת אסתר נמנו הרשעים האקטואליים לדור – היטלר, מוסוליני, טויו, הימלר, גורניג, גובילס, ועוד. גם צדיקים חדשים מובאים כאן, וביניהם רוזווילט, סורסיל, סטאלין, דו גול, גירו, ונוספים, ואת "חרבונא זכור לטוב" הקבילו ל-"גיניראל קאתרו זכור לטוב".
