לסטנדאפיסטית יונה קפח הייתה חוויה לא שגרתית מהחיסון השלישי. בעוד שלרובנו היו תופעות לוואי רגילות, קפח סיימה בבית החולים כשהיא מלאה בחרדות – אלא שאז האמת התגלתה, והיא כמובן מצחיקה במיוחד. מה קרה שם?
כך כתבה:
"עכשיו כשאני אחרי זה, תודה לאל, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור החיסון השלישי שלי. את החיסון השלישי שלי עשיתי יום ראשון אחד בתשע בבוקר. ובגלל שהזהירו אותי שהוא מגיע עם תופעות יותר קשות מהמנה השניה, לקחתי יום חופש.
בתשע וחצי כבר הייתי אחרי. פתאום נפתח לי התיאבון אז בדרך חזרה קניתי לי סודוך והמשכתי הביתה. הגעתי לדירה, ראיתי קצת נטפליקס ונרדמתי לשנ"צ".
"התעוררתי בצהריים עם קצת חולשה אבל אמרתי שזה לא נורא ולגמרי נסבל. פתאום אני קולטת שקצות האצבעות שלי ביד של החיסון צהובות! כל קצות האצבעות צהובות! משהו הזוי ומפחיד. עשה לי פלאשבקים לצהבת בגיל 9 שהייתה לי. התקשרתי לאמא שלי כולי לחוצה, מספרת לה שעשיתי את החיסון השלישי בבוקר ועכשיו יש לי חולשה קשה וכל האצבעות שלי צהובות! נלחצתי, אמרתי 'אולי הכבד שלי גמור מהחיסון, אולי אני המנחוסה עם התופעות הנדירות של החיסון שלאף אחד עוד לא היה'".
"אמא שלי היא יותר היסטרית ממני, שתבינו שכל יום שישי אם אבא שלי מאחר בכמה דקות מבית הכנסת היא יוצאת לרחוב לחפש אותו, והוא מסכן תמיד מסביר לה שבסה"כ הרב האריך בדבר תורה. בקיצור היא שאלה אם אני יכולה לנהוג, אמרתי לה שכן. אמרה לי 'יופי, אני אקח מונית למוקד ואת תבואי לשם וניפגש במוקד'".
"הגעתי למוקד, אוכלת סרטים, מסתכלת לראות אם הצהוב הזה מתפשט ורואה שזה רק באצבעות – איזה מוזר. מגיע תורנו, נכנסות לרופא, אמא שלי מסבירה לו את הסיפור ואני ליד עם התקף חרדה. הרופא בודק אותי, אין חום. אומר שזה מאד מוזר, ושעוד לא נתקלו בתופעה כזאת. שואל אותי אולי נגעתי בצבע צהוב או משהו שיכול להוציא צבע – אמרתי לו שממש לא. עשיתי חיסון בבוקר, הלכתי לדירה, נרדמתי לשנ"צ, וקמתי צהובה!".
"אמר שאין לו מה לעשות יותר מדי, שאני אלך הביתה, ושאם לא יחול שיפור – שאחזור. התחלתי לצעוק מלחץ 'מה זה לשחרר? ואם אני אמות? ואם תוך כדי שאנחנו מדברים זה צובע אותי גם מבפנים בצבע צהוב? אולי זה אוכל אותי, אולי זה חיידק טורף? מה זה לשחרר, זה חוסר אחריות, אני צהובה וחלשה!' הוא לא התרשם ושיחרר אותי הביתה עם אקמול. חזרנו לאוטו שלי ואמרתי לאמא שאני אבוא אליהם כדי שתשגיח עליי. נכנסתי לרכב, אמא נכנסה למושב לידי, התחילה להגיד 'כל האוטו שלך בלאגן, תראי כמה זבל', תוך כדי שהיא מעיפה את השקית של הסודוך מהבוקר לרצפה – ואז נפל לי האסימון. בבוקר כשעצרתי לקנות סודוך, לא חיכיתי הביתה לאכול כמו בן אדם. אכלתי תוך כדי נסיעה, ואת החמוצים שלהם פתחתי ואכלתי עם הידיים כמו ברברית! אני בצבע צהוב בגלל כורכום של החמוצים! חמוצים!".
