הסדקים מתחילים לבצבץ. חדירת הוריאנט הבריטי AY4.2 לישראל בלי שיש מנגנון אפקטיבי שהצליח למנוע את כניסתו ארצה, או לפחות לעקוב אחריו כמו שצריך מהרגע שהגיע- זה סימן שמצביע יותר על ההתנהלות הלקויה יותר מאשר על התוצאה.
המחיר של אותו וריאנט עומד כעת על 13 מאומתים, כשהיד עוד נטויה מעט. אין משמעות אפידמיולוגית עמוקה מדי לנתון, בניגוד למשמעות ההתנהלותית שהזכרנו.
ואותו תת- זן בריטי לא לבד. על הוריאנט השוודי המסוכן שמענו. ואם נחזור חצי שנה אחורה, נזכור ששיעורי הגאוגרפיה שלנו היו מעקב אחר הוריאנטים החדשים. הודו, ברזיל, דרום אפריקה, ואפילו ישראל.
אין דיפרנציאליות במתווה התיירות. ישראל בטוחה במאה אחוז שדין תייר שנחת מרומניה (61% מבדיקות הקורונה שבוצעו בה אמש- חיוביות), זהה לדין תייר שנחת מהאי טונגה (מאומת אחד מפרוץ המגיפה). אין לזה תקדים, ואין לזה הסבר שמניח את הדעת.
גם סוגיית התיירים שחוסנו בחיסון הרוסי מחזקת את התחושה שנתב"ג הוא נקודת התורפה- העדפת שיקולים מדיניים על פני בריאותיים, זה צעד שמעולם לא הוכיח את עצמו. יישור קו עם ארגון הבריאות העולמי? הצחקתם אותנו. המחווה לפוטין חשובה יותר.
49.7% בלבד מאוכלוסיית העולם מחוסנת. פחות מחצי. ההבדל בין העולם הראשון לשני, לשלישי ניכר, כשפחות מארבעה אחוזים מאוכלוסיית המדינות שמוגדרות כבעלות 'הכנסה נמוכה' קיבלו שתי מנות חיסון.
מדובר בנתון משמעותי. כיום, המתכון ליצירת וריאנטים חדשים ידוע: תחלואה קיימת ושיעור התחסנות נמוך. התבשילים שנרקחו בעזרתו כבר עלו על השולחן: וריאנט A.30 עוקף החיסונים שנוצר בטנזניה (1.4% התחסנות), וריאנט 'למבדה' מפרו (46% התחסנות), ו'מו' הקולומביאני (41% התחסנות).
לכן, כל עוד אותן מדינות עניות לא יחוסנו- וריאנטים חדשים ימשיכון לצוץ. לא סתם התחייבו מנהיגי ה-G20 ש-70% מאוכלוסיית העולם תחוסן בחודשים הקרובים. זו הרי לא רק הצהרה מוסרית אלטרואיסטית- כל חיסון באוגנדה או בקונגו משפיע ישירות על היערכות המדינות המפותחות.
ונחזור לנתב"ג עצמו: רק בשבוע האחרון ספרנו שלוש תקלות שונות שהתרחשו בשדה. בסוף השבוע- מערכת הבדיקות קרסה עקב החלפה החברה הדוגמת. יממה לאחר מכן- היה זה תורה של מערכת מיון המזוודות. ועכשיו- שביתת נהגי השאטלים.
התחמושת שלנו מול הנגיף בזירת הקרב הזו גם ככה מוגבלת. בואו לפחות נעמיד פנים שאנחנו עושים מאמץ, ונבין- הפעם הכדור בידיים שלנו.
