במגזין המקומי של תל אביב Timeout התפרסם לאחרונה טור דעה בנושא פינוי התחנה המרכזית בתל אביב. הטור נשא את הכותרת "תל אביב הפסידה", והסביר מדוע צריך להיזהר עם התקווה לפינוי התחנה המרכזית בשנים הקרובות.
לטענת כותב הטור, פינוי התחנה עשוי להוביל להזנחת המבנה עוד יותר ולהפקרת קהילות שמצאו בה בית מהשוליים של החברה הישראלית, ובכך "לפרק את מרקם החיים העדין בדרום תל אביב".
ובכן, אני לא יודע איפה גר כותב הטור, אבל כתושב שכונת שפירא הסמוכה לתחנה ברור לי דבר אחד: קשה מאד לקרוא למה שקורה היום בדרום תל אביב – "מרקם חיים עדין"..
אז בואו רגע נעשה סדר:
כבר כמעט שלושים שנה שהתחנה המרכזית בתל אביב פועלת בשכונת נווה שאנן בדרום העיר, ומשנה לשנה הבעיות שהמקום הזה מייצר עבור תושבי השכונות בסביבה הולכות וגדלות.
כמעט מרגע הקמתה ואולי אפילו קודם לכן, קיום התחנה נתון במאבק מצד פעילים בשכונות, מאבק שהחריף מאד בשנה האחרונה בסיועם של תושבים רבים שהגיעו לשכונות בשנים האחרונות, סביב זיהום האוויר הרב שמייצרים האוטובוסים, הרעש, והתפעול הבעייתי שהפך את מבנה התחנה למוקד משיכה עבור תופעות שליליות ופליליות רבות – זנות, סחר בסמים, עסקאות אפלות ועוד.
אולם גם כשהרשויות הבינו סוף סוף כמה נזק נגרם מהתחנה הזו וכמה השירות בה לא יעיל ולא נעים, לקח הרבה זמן והרבה מאמצים ומחאות, כדי להביא להחלטה על פינוי האוטובוסים מהתחנה. למה? כי זה סיפור מסובך מאד, שקשור בהרבה מאד גורמים.
משרד התחבורה, צריך למצוא שטחים חלופיים להקמת מסופי תחבורה בשולי העיר ולתכנן אותם כדי שיוכלו להחליף את התחנה. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) צריכה להקצות את השטחים הללו לטובת משרד התחבורה. עיריית תל אביב יפו צריכה להשתתף בתכנון של מסופי התחבורה ובקישוריות שלהם לעיר ולמוקדי התחבורה הנוספים כגון רכבת ישראל והרכבת הקלה. בקיצור – בלגן שלם.
2+אז אמנם בשבוע האחרון התפרסמה ידיעה בתקשורת לפיה בית המשפט הוציא צו סגירה לתחנה המרכזית, אולם זו קשורה לכך שלמבנה הענק והמפלצתי הזה אין רישוי עסק קבוע עקב סירוב של מכבי האש לתת אישור שאין סכנת דליקה במקום. האמת היא שככל הנראה, עניין זה כשלעצמו לא יגרום לסגירת התחנה אלא לכל היותר ילחיץ את מנהלי המקום לעשות הכל כדי לעמוד בדרישות החוק והרשויות על מנת להמשיך לעבוד.
הידיעה החשובה יותר בנושא זה התפרסמה בתחילת החודש. זו כבר בישרה על הסכמות בין משרד התחבורה לרמ"י על הכשרת מקומות חלופיים זמניים עד שנת 2023, מה שיאפשר את פינוי רובם המוחלט של האוטובוסים כבר בעוד כשנתיים. כמובן, גם כאן צריך לזכור שהמהלך עוד דורש תכנון מפורט וביצוע בפועל של הכשרת המקומות החלופיים אבל יש לקוות שהסכמות אלו כבר מקדמות אותנו עוד שלב משמעותי בתהליך פינוי התחנה.
אז האם אנחנו יכולים עכשיו לנוח קצת מהמחאות והמאבק? לא ממש…
2+כי עד אז, וכאן אני מסכים עם כותב הטור הנזכר לעיל, עיריית תל אביב יפו צריכה לעשות את כל הפעולות הנדרשות מול בעלים הפרטיים של מבנה התחנה, על מנת שהמקום יעבור שינוי מהותי. יש בשטח עוד זכויות בנייה רבות לא מנוצלות, ואפשרות לבנות ולהקים שם מגוון רב מאד של שימושים: מגורים, מלונאות, תרבות, תעסוקה ומסחר ועוד.
כעת, כשאנו רואים את האור בקצה המנהרה אחרי שנים של מאבק, יש לתושבי השכונות יש חלומות רבים על עתיד חיובי למקום, ואנו חייבים לפעול מול העירייה ושאר הרשויות כדי לקדם כבר עכשיו תכנון איכותי ונורמטיבי לאזור.
2+לנו כתושבי השכונות מגיע פיצוי הולם על כל שנות הסבל מהמקום הזה, ואין פיצוי טוב יותר מלקבל מקום פעיל ותוסס, הכולל תוספת מגורים, מקומות בילוי ותרבות, מסחר שוקק, ובעזרת ה' אפילו שטח ירוק שיעזור לנקות קצת את הזיהום הכבד שמייצרת התחנה כבר שלושים שנה!.
