accessibility-icon
share-icon
הנפט הגולמי זורם בשמורת עברונה | צילום: המשרד להגנת הסביבה
הנפט הגולמי זורם בשמורת עברונה | צילום: המשרד להגנת הסביבה

אסון עברונה: כתב אישום הוגש נגד קצא"א ובכירים בחברה

מערכת C14

מערכת C14

כז חשון ה'תשפב (02.11.21)

0

like

0

dislike

כתב אישום הוגש נגד החברה בגין אחריותה לאירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה ב-2014. על פי כתב האישום, הגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי, בהיעדר תכנון מפורט, תוך הפרת כללי בטיחות ונהלים


שבע שנים אחרי אחד האסונות האקולוגיים הגדולים שידעה ישראל, פרקליטות המדינה הגישה היום (ג') לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד חברת קצא"א וארבעה בעלי תפקידים בחברה בעבר ובהווה, בגין אחריותם לאירוע דליפת נפט בהיקף נרחב בשמורת עברונה וזיהום שנגרם כתוצאה מכך.

על פי כתב האישום, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה- סמנכ"לי ביצוע והנדסה שמחה קורן ושלמה לוי, מהנדס אגף הנדסה- ארתור וייס וחיים בר סלע, מנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א, נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים אשר גרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.

סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקלים. התיק נחקר בהובלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. במסגרת זו, הוקם צוות חקירה מיוחד ביחידה שערך פעולות חקירה משמעותיות אשר שפכו אור על נסיבות האירוע.

maximize-image
images-count1+
צילום: רשות הטבע והגנים

מכתב האישום עולה כי בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. במסגרת בניית שדה תעופה "רמון" בערבה, ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון- אילת , אשר משמש להובלת נפט גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה. לצורך כך, נדרשה קצא"א לבצע עבודות של הסטת הצינור והנמכתו. כחלק מהפרויקט, תוכננה הנחת מקטע צינור חדש, שאורכו כ-800 מטרים, במרחק של כ-6 מטרים מערבה לקו הקיים, וחיבורו לצינור הקיים.

מסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ- 5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור.

maximize-image
images-count1+
שרידי דליפת הדלק בשמורת הטבע בעברונה בנגב. צילום: נועם וייס, החברה להגנת הטבע

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עדי דמתי-שגיא, הגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי, בהיעדר תכנון מפורט, תוך הפרת כללי בטיחות ונהלים בחברת קצא"א, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בקצא"א. האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו, נגרמו על פי כתב האישום, עקב מעשיהם ומחדליהם של הנאשמים, כל אחד לפי חלקו.

כתב האישום, אשר הוגש לאחר הליך שימוע שהתקיים במחלקה להנחיית התובעים, מייחס לנאשמים ביצוע עבירות סביבתיות לפי חוק המים, חוק למניעת מפגעים וחוק שמירת הניקיון.

במסגרת הסכם הפשרה, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הוטל על קצא"א, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל כפיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים. זאת בעיקר בשל הפגיעה בשמורת עברונה ובסביבתה, ובשל הנזק שנגרם לציבור עקב מניעת ההנאה מהשמורה נוכח הפגיעה בסביבה הטבעית ובשירותי המערכת האקולוגית שסיפקה השמורה.

 

 

עקבו אחרינו גם ב-Google News