חשוון התשמ"ד, נובמבר 1984. הסכנה המרחפת מעל ראשם של יהודי אתיופיה נעשית גדולה יותר ויותר, וזאת בנוסף לבצורת, הרעב, ואיסור היציאה מגבולות המדינה שהגיעו כתוצאה מהמשטר הנוקשה שהיה בשלטון. מדינת ישראל שרואה את מה שקורה לבניה שמעבר לים מחליטה לעשות מעשה, ובשיתוף פעולה עם המוסד, 'מבצע משה' יוצא לדרך. ראשוני העולים במסגרת המבצע נוחתים בישראל לאחר שעברו מסע בלתי נתפס בדרך לסודאן, ושהו במחנות הפליטים שם – שעם הזמן הוגדרו כאסון הומניטרי.
מי לא ראה את התמונות המרגשות של העולים המנשקים את אדמת ארץ הקודש בשדה התעופה, ומי לא שמע על סיפורי הגבורה של מי שבחרו להקריב הכל כדי להגשים את החלום על ירושלים? אבל מה הקשר בין הרב עובדיה יוסף זצ"ל למבצע אתם יודעים? ומה המחיר שנאלצו לשלם קהילת ביתא ישראל החל מיום הראשון בארץ? הנה כמה עובדות מרתקות על מאחורי הקלעים של 'מבצע משה':
מבצע משה – על שם מי?
טוב נו, את זה באמת לא קשה לנחש. 'מבצע משה' נקרא כמובן על שם משה רבינו, והסיבה לכך היא שהוא היה מי שהוביל את עם ישראל אל הארץ המובטחת – בדיוק כמו שיהודי אתיופיה הגיעו אליה.
יהודים לכל דבר
בשנת 1973, כעשור לפני קיום המבצע, יצא הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהיה אז הראשון לציון בפסיקה מהפכנית שלפיה קהילת ביתא ישראל הם יהודים לכל דבר ועניין, והם "מותרים לבוא בקהל ישראל ללא שום גיור, אפילו לא לחומרא".
הכרעה זו, שהגיעה לאחר שרבנים הטילו ספק ביהדותם של הקהילה, הייתה קרקע פוריה להחלטת מדינת ישראל לצאת ל'מבצע משה' מכוח חוק השבות, ולעשיית המאמצים הדרושים כדי לחלץ אותם.
עיתוי מושלם
מלבד הבצורת והקשיים הקיומיים שאפפו את יהודי אתיופיה, הגיע חשש נוסף שהפך לשיקול די מכריע בשאלה האם לעזוב או להישאר: נפילת הקיסר ומלחמת האזרחים באתיופיה הביאו איתן סכנה ממשית של גיוס כפוי של ילדים בני 12 ומעלה – מה שהפך את השהות ברחבי המדינה למפחידה עוד יותר.

מסירות נפש
מנתונים רשמיים עולה כי במחנות הפליטים בסודאן, שם המתינו היהודים עד עלייתם לישראל בתנאים לא-תנאים, שיעור התמותה היה בקצב של שמונה אנשים ליום! בין החודשים אפריל לאוגוסט מתו במחנה אום רקובה 1939 אנשים, כש-62% מתוכם היו ילדים מתחת לגיל 15.
אין סודות בחברה
ב'מבצע משה' שהתנהל החל מנובמבר 1984 עד ינואר 1985, השתדלה המדינה לשמור על פרופיל נמוך ולהתנהל סודיות ככל האפשר. אלא שרצון לחוד ומציאות לחוד: יומיים לפני תחילת המבצע החלו לדלוף עליו פרטים, שהתעצמו עם הזמן. בינואר 1985 אישר ראש הממשלה דאז, שמעון פרס ז"ל, את החשדות – מה שהביא את סודאן לבקש לעצור את פעילות המבצע באופן מיידי, ואכן כך היה.
אמריקה נחלצת לעזרה
כ-2000 יהודים נשארו מאחור ולא הספיקו לעלות בגלל קטיעת המבצע. בעקבות זאת הצליחה האגודה האמריקאית להגיע להסכם עם סודאן ולאפשר מבצע משלים של חיל האויר האמריקאי – 'מבצע שבא', שהתקיים ב-28 במרץ 1985.
היום שאחרי
על תולדות המבצע ישנו כידוע מאגר מידע גדול, אך מה קרה לעולים מרגע הירידה מהמטוס ועד השגרה החדשה שהגיעה לפתחם? למרות שכבר היו רגילים לבעיות, קליטת יהודי אתיופיה אילצה אותם להתמודד עם בעיות חדשות שלא הכירו: המעבר החד מחיים כפריים למגורים בעיר מודרנית, משבר בהנהגת הקסים וזקני העדה, והיווצרות פער שהולך וגדל בין הדור המבוגר לדור הצעיר יותר.
אם כך, נראה כי הדיבורים הרבים על הציונות ונגזרותיה הם כאין וכאפס לעומת סיפור המבצע האדיר הזה, שמוכיח פעם אחר פעם את נאמנותם חסרת הפשרות של יהודי אתיופיה לעם, לארץ, ולמסורת ארוכת השנים שגולת הכותרת שלה היא, בצורה מדויקת ומתומצתת, ירושלים.
