בשנת 1979 התרחשה אחת המהפכות הגדולות והמשמעותיות במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי-המהפכה באיראן. השפעתה הייתה דרמטית בהיקפה בימים בהם התרחשה והיא ניכרת עד היום. אלא שימים מספר קודם המהפכה, התבטא נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ואמר: "איראן היא אי של יציבות במזרח התיכון". לא עברו ימים רבים ומול עיניה המשתהות של ארה"ב ומדינות רבות בעולם התרחשה באיראן המהפכה הגדולה והמשמעותית ביותר במימד התרבותי, הפוליטי והחברתי ולימים אף הצבאי באזור המפרץ והמזה"ת. מהפכה שהפכה את איראן ממדינה אוטוקרטית, פרו-מערבית, מונרכית, תחת שלטונו של השאה מוחמד רזה פהלווי, לרפובליקה אסלאמית-תיאוקרטית תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני.
כיצד זה אם כן, נכשלת ארה"ב פעם אחר פעם ביכולה לקרוא את המפה הגיאופוליטית האזורית במזרח התיכון ולהיות מופתעת ע"י ברבורים שחורים במרחב בו ישראל הינה הברבור הלבן היחיד במרחב?!
במהלך חודש ספטמבר 2020, לאחר חודשים רבים של מתיחות אזורית, תקפה אזרבייג'ן את נגורנו קראבך על רקע מאבקים אתנים דתיים ארוכי שנים באזור.
המודיעין האמריקאי התקשה לחזות את ההתקפה ולהבין את אשר היה צפוי להתרחש ונותר שוב מופתע מההתפתחות האזורית. אזרבייג'ן השיגה ניצחון מוחלט והשליטה באזור זה עברה אליה לאחר 12 ימי לחימה. ה-CIA לא צפה את המהלך, ולא הצליח לספק הסבר על הכשלון המודיעיני על אף מעורבותו ונוכחותו המשמעותית באזרביג'ן. וכך, שוב מצאה את עצמה המעצמה הגדולה ביותר, בעלת גופי המודיעין המתקדמים ביותר מופתעת ומובכת. כעבור שנה, מצאה עצמה ארה"ב במשבר שנבע מהערכת חסר מודיעינית קריטית שהותירה אותה נבוכה מול עיניהם המשתהות של כל מדינות העולם. ארה"ב עזבה את אפגניסטן, וזאת מבלי שצפתה או העריכה את אשר יקרה תוך פחות מ 24 שעות במדינה בה שהתה פעלה ויצרה תשתית מודעינית רחבה במשך 13 שנים.
סוגיית אפגניסטן – כשלון גופי המודיעין של ארה"ב
כלל סוכנויות המודיעין של ארה"ב, בדגש על ה-CIA וה-DIA, נכשלו בניתוח מודיעיני בסיסי באשר לכוונה וליכולת הטאליבן להשתלט על אפגניסטן וזאת בשעה שהטליבאן עשה בחשאי הסכמים עם שבטים בפרובינציות השונות ברחבי אפגניסטן. "האפשרות שהטליבאן ישתלט על הכול וייקח לעצמו את המדינה כולה היא מאוד לא סבירה" הצהיר הנשיא ביידן חודש לפני שנאלץ להודות בהודעתו לאומה, כי הממשל קיבל הערכות מודיעין לא נכונות בדבר יכולות העמידה של צבא אפגניסטן מול הטאליבן. ארה"ב נותרה שוב נבוכה, בזמן שמדינות המפרץ הסוניות צפו בהתרחשויות בדאגה, תמהות ביחס ליכולתה של ארה"ב לעמוד לצידן ביום פקודה.
והנה עתה, עוד לפני שתמה ארה"ב להתאושש מהמבוכה האפגנית, נראה כי היא קרובה מאוד למבוכה הבאה- המבוכה הפלסטינית.
כשלון נוסף בדרך?
תוך התעלמות מריבונותה של מדינת ישראל בירושלים השלמה, הודיעה מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן על כוונתה של ארצו לפתוח מחדש קונסוליה בירושלים עבור הפלסטינאים. הצהרה זו שמה את ירושלים במוקד המו"מ העתידי עם הפלסטינאים תוך התעלמות מהאינטרסים הישראלים, אך יותר מכל מוכיחה שוב, כי גופי המודיעין ואנשי משרד ההגנה ומשרד החוץ האמריקאים עוורים או מתעלמים מהעובדה כי יציבות הרשות הפלסטינית רעועה, ומיד עם מות אבו מאזן היא צפויה ליפול לידי ארגון החמאס או להיכנס לכאוס שלטוני שיפגע בסיכויי הרשות להמשיך ולהתקיים כגוף ריבוני, שלטוני יחיד.
הדבר תמוה עוד יותר לנוכח העובדה כי רק בחודש יולי האחרון הביע הממשל האמריקאי דאגה נוכח מצבה הרעוע של הרשות הפלסטינית וביקש מישראל שתפעל ככל יכולה ליצוב הרשות. לאוסף ההתרעות נוספה באחרונה אזהרה מפני אפשרות לפרוץ "אביב פלסטיני" בעקבות רצח פעיל זכויות האדם ניזאר בנאת ע"י מנגנוני הביטחון הפלסטיני שערעורו עוד יותר את הלגטימיות של מנגנוני הביטחון הפלסטינים המתקשים גם כך כבר זמן רב לפעול בחלקים גדולים מהערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון.
ירושלים המאוחדת היא בראש וראשונה בירתה האחת ויחידה של מדינת ישראל ואין לאף גורם שלטוני ישראלי או אמריקאי סמכות ורשות לערער על קיומה או שלמותה. יחד עם זאת על המעצמה הגדולה והחזקה בעולם לזכור כי אף עבור האינטרסים האסטרטגים האמריקאים, הקמת קונסוליה בירושלים הינה טעות איומה הן בהיבט יחסי ישראל – ארה"ב והן בעובדה שממשל ביידן שעלול למצוא עצמו מובך שוב ולהיתפס ע"י מדינות העולם בכלל והעולם הערבי בפרט כמנותקים מהמציאות וכחסרי יכולת לצפות באופן הבסיסי ביותר את פני העתיד.
סא"ל במיל' ירון בוסקילה הוא פרשן לענייני ביטחון בערוץ 20 ומזכ"ל תנועת הביטחוניסטים.
