תקציב המדינה שעובר בימים אלו, עורר ביקורת ברשתות על גורמים בקואליציה שפועלים באופן אותו בעבר תקפו. כך למשל שר החוץ יאיר לפיד, התנגד בתוקף בעבר לחלוקת כספים קואליציוניים, אך כעת נוהג בצורה דומה ואף מסביר: "הבאנו כסף למטרות טובות".
הרב חיים נבון, מחשובי הרבנים וההוגים בציונות הדתית, הציג בעמוד הפייסבוק שלו את שיטת העבודה לטענותו, של השמאל בישראל, כפי היא מתבטאת בין השאר סוגיית התקציב. הרב נבון הסביר ששמאל מערבב בין עמדות ובין כללי משחק. לדבריו: "התוצאה היחידה לטווח הארוך תהיה מחיקתם של כל כללי המשחק המוסכמים".
כך כתב הרב חיים נבון:
אנשי "יש עתיד" מסבירים שכספים קואליציוניים הם אכן רעים, אבל רק כשהם באים מימין, לעומת הכספים הקואליציוניים של "יש עתיד" עצמה, שהם למטרות טובות. זו כמובן צביעות, אבל גם משהו יותר גרוע: זה ערבוב בין עמדות לבין כללי משחק. עמדות הן הדעות והאינטרסים של שני הצדדים; כללי משחק הם הדרך להכריע ביניהם. בעשורים האחרונים, השמאל בישראל בכוונה מערבב בין השניים, ומציג את עמדותיו הספציפיות לא כעמדות, אלא ככללי משחק אובייקטיביים-כביכול.
האב הקדמון של המגמה הזו הוא אהרן ברק, שהטביל מחדש את עמדות השמאל הפרוגרסיבי תחת הכותרת "דמוקרטיה מהותית", כדי להעניק להן את היוקרה של כללי משחק מוסכמים. העניין הוא, שזה לא יכול לעבוד לאורך זמן. אם כללי המשחק הופכים לסתם כלי משחק, הצד השני יפסיק לכבד אותם. אם לזהבה גלאון מותר להסית בגסות רוח, גם לח"כים מהימין מותר. אם לאיימן עודה מותר להכות באלימות, גם לבן גביר מותר. אם ליאיר לפיד מותרים מינויים פוליטיים, גם לישראל כץ מותר.
התנגדותו של לפיד לכספים קואליציוניים | צפו:
אפשר להבין את הפיתוי להציג את האינטרס שלך כאילו הוא כלל מנחה נייטרלי: כספים קואליציוניים לימין ולחרדים הם שורש כל רע, וכספים קואליציוניים לחתולי הקהילה ולמטרות דומות הם נהדרים. זה נשמע כמו דרך טובה ליחצ"ן את עצמך. למה בכל זאת לא כדאי לשמאל להיכנע לפיתוי לנקוט בדרך הזו? כי זה לא משכנע אף אחד, וכי התוצאה היחידה לטווח הארוך תהיה מחיקתם של כל כללי המשחק המוסכמים. מה שכבר קורה.
