להקה של שבעה דולפינים מהמין דולפינן מצוי, שמורכבת מאימהות וגורים, נצפתה צפונית־מערבית לאשדוד במסגרת סיור ניטור שבוצע היום על ידי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים וד”ר אביעד שיינין מעמותת דלפיס. חוקרי דלפיס ינסו לזהות את סנפיר הגב שלהם ולראות האם מדובר בדולפינים מוכרים.
"הדולפינן המצוי הוא היונק הימי הנפוץ ביותר בישראל. מבנה גופו מלא ומגושם וצבעו אפור עד חום, עם בטן בהירה. חרטומו קצר ועבה, והוא מופרד על ידי כפל בולט מקדמת הקדקוד. אורכו 2.5-3.5 מטר", מספר גיא לויאן פקח רשות הטבע והגנים, "להקה ממוצעת מונה חמישה פרטים ומורכבת מנקבות וגורים או מצעירים משני הזוויגים. הזכרים שוחים בגפם או בזוגות וחוברים ללהקות מזדמנות. הדולפינן המצוי חי מעל מדף היבשת ולעתים פוקד את הים העמוק. אוכלוסיית הדולפינן המצוי מעל מדף היבשת שלאורך חוף הים התיכון בישראל מוערכת ב-300-400 פרטים.
תיעוד הלהקה:
קרדיט צילום: ד״ר אביעד שיינין, מנהל מרכז הדולפין והים של עמותת דלפיס וראש תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה.
תת האוכלוסייה בים התיכון מסווגת כמין שעתידו בסכנה, כאשר הסיכון העיקרי שמאיים עליה הוא לכידה בשוגג בציוד דיג. איומים נוספים כוללים את זיהום הים, בליעת פסולת ופגיעה במארג המזון. ב-2017 הכריז הארגון הבינלאומי לשימור טבע (IUCN) על שטח מדף היבשת שמול חופי הים התיכון של ישראל כאזור חשוב ליונקים ימיים (IMMA), בעקבות תצפיות של דולפיננים מצויים ודולפינים מצויים על ידי תצפיות חוקרים ורשות הטבע והגנים".
מעמותת דלפיס נמסר, כי גור הדולפינן המצוי שוהה עם אימו במשך כשלוש שנים. בחצי שנה הראשונה הוא ניזון מחלב אם בלבד. בהמשך, אימו מלמדת אותו לצוד דגים ודיונונים ואט־אט מנתק הגור את הקשר עם אימו. כעבור שלוש שנים הוא עוזב את חיקה. נקבות בלבד יחזרו לאחר כמה שנים ללהקת האם, כדי ליהנות מבייביסיטר צמוד לגורים החדשים שיוולדו להן.
